קשיים חברתיים והפרעות קשב

על פי הנתונים, 60% מהילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, סובלים מדחייה חברתית.

 הורים רבים נתקלים בקשיים חברתיים של ילדיהם עם הפרעות קשב וריכוז. פיתוח כישורים חברתיים הוא מרכיב חיוני בהתפתחות הטבעית של הילד. 

קשיים חברתיים עלולים לגרום לבעיות בהמשך החיים בתחומים נוספים כמו דימוי עצמי פגוע והערכה עצמית נמוכה. כל אלה עלולים להתלוות אל חייו כילד, כמתבגר ואף כמבוגר.  

הפרעה זו גורמת לילדים להיות מוסחים בקלות, לחוות קושי בתכנון רצף פעולות ולמלא הוראות. 

הם נוטים לפעול במהירות בלי לחשוב לפני הפעולה, על ההשלכות, ועשויים להיות חסרי שקט, ותזזיים. 

ילד עם הפרעת קשב, במקרים רבים, הוא בעל "פתיל קצר", ולכן ההיפר אקטיביות, והאימפולסיביות שלו עשויים להרחיק ממנו ילדים אחרים. הוא נוטה להסתבך במריבות, להשתלט על המשחק, ולגעת בצורה לא נעימה באחרים. 

בכיתה התפרצויות הזעם שלו, או ההפרעות שלו עלולים ליצור התנגדות, מצד החברים לכיתה שכן בזמן שהילדים שמנסים להתרכז, הוא מרעיש, ודורש תשומת לב מהמורה. בדרך זו הוא מצליח להרגיז את כולם. 

משום כך , הוא עלול ליצור לעצמו תדמית בעייתית ולהתרחקות ממנו. הורים מהכיתה והסביבה עלולים לאמר לילדיהם, כי הוא "מופרע" ושעדיף להתרחק ממנו. 

ההפרעה תבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים, בבית ספר, בבית, ועם חברים.

היות שהילד מתקשה לעצור ולחשוב, לפני שהוא פועל, הוא נוטה להתפרץ לדברים של חבריו, מתקשה לחכות לתורו במשחק, ממהר להיעלב ולכעוס על חבריו. בחלק מהמקרים, הוא גם יתקשה לעקוב אחרי חוקי המשחק, ולשמור עליהם, ולכן ייתכן מצב, בו הילדים לא ירצו לשחק אתו, כי הוא נוטה לשבור את הכללים.

העובדה שהוא לא שם לב לפרטים יכולה להקשות עליו בקריאת מצבים חברתיים, לדוגמה, יש סיכוי גבוה כי אם הוא יראה מישהי שצוחקת, ומסתכלת עליו, הוא יחשוב שהבדיחה עליו. 

היכולת לנהל "סמול טוק" עם ילדים אף היא קשה לו. 

למעשה מדובר בשיחה בענייני היום יום, שמטרתה ליצור אווירה נעימה, ולשבור את הקרח במצבים מביכים, או ליזום אינטראקציה עם חבר, שאנו מעוניינים בקרבתו. 

זו יכולת חשובה מאוד, היות שהיא נעשית עם חברים לא קרובים, שאין לנו נושאי שיחה משותפים, ולכן יש צורך להשתמש בה במצבים שונים למשל כאשר הולכים ביחד לכיתה אחרת, או כשיושבים בכיתה, ומחכים לצלצול. 

 לילד עם הפרעת קשב יכולים לעלות קשיים  ביצירת שיחה זו, כי כדי לנהל אותה יש לשים לב לפרטים, ולהתנהגות הזולת, מטלה המצריכה משאבי קשב וסבלנות.    

מה שנרצה לעשות זה לעזור לילד לזהות את הרגשות שגורמים לו לכעוס, להיפגע,  או לפוצץ משחק. יש צורך ללמד את הילד לזהות סימנים חברתיים, שיאותתו לו לעצור ולחשוב על תגובה מתאימה, סימנים כמו חיוך, פרצוף כועס של האחר, וכן רמזים של שפת גוף כמו חוסר שקט שמלווה בתזוזה ושרירים מכווצים, שיורו לו לעצור, לפני שהוא מגיב. 

למעורבות ההורים השפעה מכרעת על הקשרים החברתיים של הילד. הורה צריך להכיר את הקשרים שהילד יוצר בשלבים הראשונים של הגן ובית הספר. אלה צריכים להיות קשרים חיוביים, היות שתהיה להם השפעה מכרעת על השלבים המאוחרים בחייו. 

הורה יכול לזהות את הילדים עמם הילד מתחבר ומרגיש שמח, ליזום מפגשים אחר הצהריים. 

כדאי להורה לילד עם הפרעות קשב ליצור דיאלוג קבוע מול המורה, המדריכים בחוגים, מדריכים בתנועה, ולדבר איתם על יחסו של הילד לילדים, בזמן הלימודים והפעילויות השונות, שבהם נוטל הילד חלק. בנוסף, מומלץ לעודד את הילד להצטרף למסגרות חברתיות מחוץ לבית ספר כמו, תנועת נוער, חוגים, וקייטנות.