זוגיות בתקופת הקורונה

איך לשמור על הזוגיות בתקופת הקורונה 

 כבר קרוב לחודש שכל בני המשפחה נמצאים ביחד בבית, ואתם יכולים לשמוע חברים אומרים דברים כמו: "זה ממש סיר לחץ", "היא מעירה לי על כל דבר שאני עושה", "בעלי צועק על הילדים בלי סוף", "אי אפשר לסבול יותר. עוד קצת, ואני בדרך לרבנות". ואולי אפילו אתם מצאתם את עצמכם אומרים את זה, לעצמכם או לחברים.

כולם מרגישים את הלחץ שהתקופה הזאת מייצרת. זוהי תקופה שמאתגרת את כולנו מבחינות רבות, ואולי במיוחד מבחינה זוגית ומבחינה משפחתית, עקב כך שאנו  נמצאים כל שעות היום (והלילה) ביחד בבית סגור.

 

תקופה זו היא בלתי שגרתית, והיא מעוררת אי ודאות, חרדה ופחדים במישור הבריאותי ובמישור הכלכלי. ההסתגרות בבית עם הילדים ובן/בת הזוג, והריחוק הפיזי מחברים, בני המשפחה המורחבת ומאנשים אחרים שיש להם חלק בחיים שלנו, מעורר תחושה של מחנק, שמעלה חלקים לא פשוטים שקיימים בנו, ושבני הזוג לעתים לא היו ערים אליהם במהלך היום-יום כאשר היינו מבלים ביחד בבית מספר מצומצם של שעות, והיו פחות שיחות ופחות חיכוכים.

האתגר נכון לעכשיו הוא למעשה לא להיכנס למשבר בזוגיות שלנו, ולהבין שנוצרים קשיים חדשים שיש לטפל בהם. אנחנו לא יודעים אם התקופה הזו תסתיים בעתיד הקרוב, והשאלה היא עם איזה מטען אנחנו נסיים אותה מול בני הזוג שלנו ומול ילדינו. האם נצא מחוזקים ונוכל לומר שצלחנו את הקושי הזה ביחד, או שהוא יוביל  אותנו למשבר? 

הקורונה שינתה לנו את קצב העשייה ואת אופייה. ברוב המשפחות, לפחות אחד מבני הזוג יוצא בבוקר לעבוד וחוזר בשעות הערב או אחר הצהריים, והילדים יוצאים בבוקר אל בתי הספר או גני הילדים, ובני המשפחה היו נפגשים רק בשעות הערב ומבלים ביחד זמן מוגבל יותר, ובוודאי לא שהו יחד בבית סביב השעון. כתוצאה מהמצב החדש, המרחב האישי שלנו הצטמצם.

גם הפגיעה הכלכלית אצל חלק מהמשפחות והקושי שנוצר בקרב משפחות אחרות שבהן אחד מבני הזוג הוא עובד חיוני (או אפילו שני בני הזוג), שנאלצים לעבוד מחוץ לבית בעוד הילדים לא הולכים למסגרות החינוכיות, מערימים על בני הזוג – ההורים – קשיים חדשים ולא מוכרים.

עקב המציאות ששינתה את פניה, אנו צריכים למצוא דרכים חדשות ויצירתיות להתמודד עם המצב הלא מוכר, ולפעמים גם להסכים לוויתורים, לשינויים, ואפילו למה שנתפס בעינינו כהקרבה אישית.

 הקורונה הפרה את האיזון בחיינו, ועלינו מוטלת המשימה למצוא אותו מחדש. נעשה זאת כמובן עם ארגז הכלים שבנינו במשך שנים – סבלנות הקשבה, אופטימיות, כבוד כלפי בני הזוג שלנו, וכל כלי שיוכל לסייע לנו לצלוח את התקופה הזאת.

מערכת זוגית נבנית לאורך שנים. בכל מערכת יש קשיים. הבעיה בימים אלה היא שכל מה שלא הצלחנו לפתור בימים כתיקונם, מקבל עכשיו מימדים גדולים יותר. הכל מועצם, ונבחן תחת זכוכית מגדלת.

בניהול השגרה במצב אופטימלי, כל אחד מבני הזוג ידע מה עליו לעשות. היתה חלוקת עבודה. במקרים רבים, האם יצאה לעבוד, וחילקה את זמנה בין מטלות הבית וגידול הילדים. אבות רבים עובדים מספר שעות לא מבוטל מחוץ לבית. איש איש בחייו הוא. המרחב היה מחולק למרחב אישי ומרחב משותף. בילינו יחד בזמנים שאנו הגדרנו כזמנים משותפים. תקופת הקורונה טרפה את הקלפים, וצריך לעשות חישוב מסלול מחדש. השינוי שנוצר סגר אותנו בבתים, ומאחר שלא בחרנו את המצב הזה, ומאחר שאנו לא מורגלים בו, הוא מייצר הרבה מצוקה וחוסר אונים. אך לא נותר לנו אלא לפעול בדרך שהיא הנכונה בעבור הזוגיות שלנו ובעבור התא המשפחתי שלנו

לשם כך ייתכן שיהיה עלינו ליצור חלוקת עבודה חדשה. נדרשת גם הגדרה מחדש של המרחב המשותף, כך שיתאים לכל אחד מאיתנו.

כדי להצליח במשימה זו, ולקבל כוחות באירוע כמו זה, נתחבר לחוסן הנפשי שלנו. נוכל להיזכר איך התמודדנו עם קשיים בעבר, איך הצלחנו להחזיר לעצמנו את האיזון, כדי שהמערכת שבנינו סביבנו לא תתפרק. 

 חשוב לזכור שאמנם אין לנו שליטה על המציאות,  אך יש בידינו בחירה. גם אם אנו חווים את המציאות כמצומצמת, אנחנו בוחרים את התגובה שלנו לאירועים. אם אנחנו מרגישים מחויבות להחזיק את התא המשפחתי ואת הזוגיות, זוהי המחויבות שלי ושל בן הזוג שלי, ויש לנו את הבחירה להחליט איך לנהל את חיזוק הקשר, למשל  איך  להגיב כשבן הזוג צועק או כועס. האם אבחר להגיב בכעס בעצמי, או להתאפק וללכת מהמקום, ולחכות שיירגעו הרוחות כדי לדבר על מה שקרה.

מרכיב חשוב נוסף להתנהלות נכונה בתקופה זו הוא   תהליך של נפרדות, שבו אנו מגדירים איפה אני נגמר ואיפה בן הזוג שלי מתחיל. זהו למעשה תהליך שהיה צריך להתרחש כבר בתחילת הנישואין, כאשר הגדרנו את המרחבים שלנו – המרחב האישי והמרחב המשותף.

 

במרחב האישי יהיו התחביבים שלי ותחומי העניין שלי שבן הזוג שלי לא שותף להם. במרחב המשותף  יהיו התחומים   המשותפים לנו כמו תחביבים משותפים, חברים משותפים ופעילויות שאנו בוחרים לקיים יחד כמו טיולים, צפייה בסרטים או ספורט משותף שאנו חולקים.

 

מכאן, שבמסגרת המרחב שהצטמצם בימי הקורונה, ניקח בחשבון את הצרכים של בן הזוג שלנו, וננסה לאפשר לו למלא אותם. למשל אם אני יודעת שבן הזוג שלי רגיל לקרוא עיתון בערב, אתן לו את הזמן הזה, או לחילופין אם אני יודע שבת הזוג שלי זקוקה בבוקר לשקט וזמן עם עצמה כשהיא שותה את הקפה שלה, כדי להתחיל את היום, אתן לה את הזמן הזה, ובזמן הזה אני אהיה עם הילדים. אפשר כמובן לנסות למצוא פתרונות אחרים כמו לקום רבע שעה יותר מוקדם כדי לשתות את הקפה ללא הפרעה של הילדים.

התקופה הנוכחית של משבר הקורונה מספקת לנו הזדמנות להסתכל על האינטימיות שלנו. לבדוק מהו השיח הרגשי שאנו  מנהלים בינינו, כמה אנו קשובים, מכירים את בן הזוג שלנו, וכמה אנו מכבדים את השונות בינינו.

חשוב לזכור שלמצב יש השפעה רבה על כל אחד מבני הבית. סביר להניח שנשים יותר לב לחלקים שעולים אצל בן הזוג שהפריעו לנו בעבר, ודרכי ההתמודדות השונות של כל אחד מבני הזוג עלולות להבליט את הפערים, ולכן עלינו להיות אמפתיים לדרך ההתמודדות השונה של בן הזוג. משפטים כמו: "היא היסטרית", "היא חרדתית" או משפט כמו: "אתה חסר אחריות, לא אכפת לך" הם משפטים לא מכבדים שפוגעים בקשר. במקום זה נסו להקשיב, להכיל את הקושי, להבין מאיפה הוא נובע, וגם אם לא הצלחתם, השתדלו לבחור באמירה שאינה שיפוטית ולא מפגינה חוסר סובלנות כלפי בן הזוג.

שאלה נוספת שצריך לבחון היא שאלת המחויבות שלי למערכת הזוגית והמשפחתית. בזמנים קשים אנו יכולים למדוד את טיב הקשר בינינו, ואם לא השכלנו ליצור מערכת שיש בה מחויבות ואינטימיות, זה הרגע להתחיל לעבוד בזה.

ברור לי שכאשר הילדים בבית, העניינים הרבה יותר מורכבים, אך אין שום סיבה שלא נתגייס לטובת הילדים ולטובתנו, ונחלק את הנטל בינינו. ניתן הפסקה לבן הזוג שלנו, לפעמים שעה של מנוחה תחזיר אותו מחוזק ובעל כוחות. זוהי מחווה שבן הזוג יעריך ויודה עליה.

 

אז כן, נכפתה עלינו מציאות שלא בחרנו בה. השאלה היא מה נעשה איתה. איך נתנהל במרחב הזמן הזה. התשובה היא אך ורק בידיים שלנו.

כדאי לנסות לא להישאר רק עם הקשיים והמטלות החדשות, אלא לייצר גם זמן איכות עם בן הזוג. להחליט על ערב שקט אחרי שהילדים נרדמים, לשתות ביחד כוס יין, להעלות זכרונות, לדבר על הישגים משותפים ולהחמיא זה לזה.

בערב אחר אתם יכולים להסתכל באלבום התמונות שלכם ולהיזכר ברגעים יפים שחלקתם, ובערב נוסף אפשר לצפות בסרט מחובקים, לא לפני שתכינו ערימת פופקורן.

זכרו, בזוגיות צריך להשקיע, ועכשיו אפילו יותר. זכרו גם שיש אנשים שחיים ללא זוגיות. רווקים, גרושים ואלמנים, שהיו מוכנים – אולי תצחקו או לא תאמינו – להתחלף איתכם. בקרב אלה שמחפשים זוגיות תוכלו לשמוע משפטים כמו: "תגידי תודה שיש לך בעל בבית. אני לבד. אין לי עם מי לחלוק, את הפחדים, את המטלות, את המחשבות. אין לי אפילו על מי לכעוס, ואני גם לא יכולה עכשיו להכיר גברים".

מוזמנים להתקשר

050-9449130