תאוריית ההיקשרות

תאוריית ההיקשרות והשפעתה על זוגיות חברה ועבודה

כמטפלת, אני מוצאת את עצמי שואלת שאלות רבות, כמו מדוע יש אנשים שמתאהבים בקלות? ואילו אחרים נמנעים מאהבה? מה משפיע על אופי מערכות יחסים רומנטיות? מה משפיע על  הורים בתפקידם? וכן כמה מחויבות יש לאנשים במקום העבודה שלהם?

השאלות האלה נוגעות בשלושה מישורים חשובים, המרכיבים את החיים שלנו.  

את התשובות לשאלות אלה, ואחרות, אני מוצאת בתאוריה של ג'ון בולבי.

ג'ון בולבי האמין, שלהתנסויות שלנו בילדות, יש השפעה גדולה, על הקשרים הרומנטיים שלנו, בבגרות, ובעוד תחומים בחיינו, כמו, הורות, ועבודה.

עד אמצע שנות החמישים של המאה העשרים, רווחה הדעה, בקרב פסיכולוגים, כי הקשר הראשוני, בין האם לתינוקה, נועד לשרת צרכים פיסיולוגים ראשוניים, וכי קשר זה, נוצר אבולוציונית מכיוון, שהתינוק אינו יכול לספק את צרכיו בעצמו.

מתצפיות שערך בולבי על תינוקות, שהופרדו מהדמות שטיפלה בהם, עלה שהתנהגותם של התינוקות, דומה לזו, שנמצאה על ידי חוקרי יונקים. בשלב הראשון, הם הביעו מחאה, שהתבטאה בבכי, וחיפוש מתמשך, אחר האם. בשלב השני, הם התנגדו לניסיונות פיוס של אנשים, שהיו בסביבה.

בשלב השלישי, הם הביעו ניתוק, שהתבטא בהתעלמות מכוונת, מהאם שחזרה. יש לציין, שזהו שלב אופייני, רק לבני אדם.

בולבי הניח, שהתינוקות נולדים, עם נטיות התנהגותיות מכוונות,  להשגת קרבה עם מבוגר, שיכול לספק להם טיפול. מדובר בהתנהגויות כמו, בכי, מציצה, לפיתה, מעקב, חיוך ומגע.

מכאן, שאופי ההתקשרות עם התינוק, תלוי ביכולת של המטפל, להיענות לסימנים, שהתינוק משדר, ולהגיב אליהם בהתאם. חשוב להבין, שלא מדובר רק בבסיס פיסיולוגי, אלא גם בביטחון רגשי והענקת מוגנות, שתרגיע ותווסת את רמת החרדה.

הבסיס הבטוח, שמספק המבוגר לתינוק, מאפשר לו לחקור את הסביבה, ולפתח עצמאות מבלי שירגיש מאוים, בסכנה של אובדן הקשר עם המבוגר, המטפל.

בעוד שבולבי נחשב לאבי תורת ההתקשרות, הרי שמרי איינסוורת', תלמידו, נחשבת לאם האמפירית. היא ושותפיה, פיתחו שיטה, הבודקת את יחסי ההיקשרות של אם וילד. השיטה שלה ידועה בשם ניסוי מצב הזר. היא למעשה, עקבה אחרי תינוקות והאימהות שלהם במשך שנה בביתם.

במחקרה היא מצאה קשר ישיר בין סגנון ההיקשרות של התינוק לבין התנהגות האם.

נמצאו שלושה סגנונות של הקשר. הראשון שבהם, הוא סגנון התקשרות בטוח. מדובר באימהות שהיו זמינות רגשית בזמני צורך. האימהות העניקו חום לתינוקות, עודדו חקירה עצמאית והצליחו להרגיע את התינוקות ביעילות רבה.

הסגנון השני, הוא סגנון היקשרות חרדתי, אמביוולנטי. האימהות לעיתים עודדו קרבה ולעיתים דחו את התינוקות. הן לא תמיד טיפלו בצורה נכונה והגיבו לצרכי התינוק, ואף לא היו יעילות בניסיונות ההרגעה שלהם.

הסגנון השלישי הינו סגנון היקשרות נמנעת. סגנון זה מציג אימהות שההתנהגות שלהן הייתה עקבית בצורה שלילית. הן דחו את התינוקות רגשית ופיסית. הן נטו להיות קשוחות וכעסניות. הן הביעו חוסר עניין בתינוקות ודחו את ניסיונות חיפוש הקרבה שלהם.

בהמשך, שני חוקרים, בשם חזן ושייבר, חקרו את הרעיון של בולבי, שההיקשרות מלווה את האדם, לאורך כול חייו.

הם החליטו, לבחון מערכות יחסים רומנטיות, והם הניחו שאם מערכות היחסים של המבוגר, הן מערכות יחסים התקשורתיות, אפשרי שילדים שהינם בטוחים כילדים, יגדלו להיות בטוחים, גם במערכות היחסים הרומנטיות שלהם, וכך נוצרו שלושה טיפוסים של מבוגרים במערכות יחסים, שהינם בהתאמה לתיאורית ההתקשרות של בולבי.

הראשון הינו בעלי סגנון בטוח, שבה נמצאו אנשים שתפיסתם לגבי האהבה חיובית ואופטימית, עם קבלה של האחר, עם תחושה של חום ואמון בקשר.  

לעומתם. בעלי סגנון נמנע, חשים לא בנוח עם אינטימיות וחשים מאוימים עם קרבה. הם התגלו כקנאים וכמתקשים לתת אימון ולהיות תלויים באחרים.

החרדים, האמביוולנטיים, הוגדרו כבני זוג שהיו מעוניינים במערכות יחסים קרובות, אך חששו והיו חרדים שייעזבו על ידי בני זוגם. האהבה שלהם התאפיינה ברצון בסימביוזה  מתמזגות ותחושה מינית מוגברת, אובססיביות, קנאה וחוסר יציבות רגשית. אלה אנשים, שנמצאו, כמאופיינים, בתנודות רגשיות עזות.

כדי להוכיח את ההשערה, האם מערכות יחסים רומנטיות בוגרות פועלות באותה דרך, כפי שעובדות מערכות יחסים של מטפל ותינוק, נערך מחקר שנקרא ניסוי שדה התעופה. הניסוי התבצע, תוך הסתכלות ישירה על התנהגותם הטבעית של אנשים, כך שלא היו הטיות שונות הנובעות מדווח עצמי או בעל פה.

שני חוקרים ועוזריהם ביצעו תצפיות בשדה התעופה השונים בקליפורניה.

הנחת החוקרים הייתה שכשבני הזוג קרובים וזמינים אחד לשני, הם מרגישים בטוחים, אבל שהקרבה מאוימת הם יחוו חרדה וינסו לשמור על קשר.

באופן לא מפתיע, נמצא שזוגות שהופרדו ולא עלו למטוס ביחד, הביעו יותר את דפוסי התנהגות ההתקשרות שלהם.

התנהגות זו בלטה במיוחד בקרב זוגות שיחסיהם היו חדשים יחסית לאלה שיחסיהם היו ממושכים, והם נראו פחות מתקשים להיפרד.

מחקר נוסף, משנת 1990 גילה כי סיפוק באהבה וסיפוק בעבודה, קשורים אחד לשני.

המחקר בדק את הקשר שבין סגנונות התקשרות שונים, בקשר שלהם לאהבה ועבודה. ממצאי המחקר העלו כי מבוגרים בעלי סגנונות התקשרות בטוח, דווחו על רמות גבוהות של סיפוק בעבודה ויחסים טובים עם הקולגות. הם נטו ליחס, ערך גבוה יותר ולתת דגש רב יותר להנאה מיחסים בין אישיים מאשר בעבודה.

מבוגרים בעלי סגנון חרד אמביוולנטי דווחו על חוסר בטחון בעבודה, וכן נמצא שהעיסוק שלהם ביחסים בין אישיים בא לעיתים על חשבון העבודה.

מבוגרים בעלי סגנון נמנע, דווחו על אי שביעות רצון מקולגות בעבודה, אך על רמה גבוהה של שביעות רצון מהעבודה. וכן נמצא שהיה להם נטייה גבוה יותר להרגיש את חשיבות העבודה על פני האהבה.

מהמחקרים שערכו והממצאים שלהם, שהוצגו כאן, מצטיירת תמונה שמדגימה דפוסי התקשרות, שנוצרים בגיל צעיר מאוד בחיים סביב היחסים בין התינוק לאמו. אלה למעשה, משפיעים ומובילים את הפרט בשבילי החיים לאורך השנים, הן ביחסים הרומנטיים עם בני הזוג והן במקומות עבודה.

מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

עים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב