חלק גדול מהמטפלים בארץ ובעולם, דבקים בשיטה אחת של טיפול, ולא משלבים כלים משיטות אחרות. לעומתם, ישנם מטפלים שלומדים מספר שיטות, ויוצרים אינטגרציה ביניהם.
לדעתי, היכולת לשלב בין שיטות, ולקחת מכול שיטה את הכלים, שיכולים לקדם את הטיפול הינה אסטרטגיה יעילה וטובה
במאמר זה, ארצה לדון בשיטה הנקראת שיטת אימגו. תיאוריה זו, נוצרה בשנות השמונים של המאה העשרים, בארצות הברית, על ידי דוקטור הרוויל הנדריקס.
בספר "מוצאים אהבה", שהתפרסם ב1988, השפיע רבות על הטיפול, והייעוץ.
השם "אימגו" לקוח מהמילה הלטינית "דימוי."
התיאוריה טוענת, כי כול אחד מאתנו, מביא אתו דימויים למערכת הזוגית, העונים לשאלה "מהי אהבה". הכול מתחיל מהרגע שהגענו לעולם. משם אנו ממשיכים למטפלים, שדאגו לנו, ואף לרגעים הפחות טובים, שכללו מפח נפש, ואכזבות. למעשה, הדימוי הזה, שקיים בתוכנו, משפיע על בחירת בני הזוג שלנו.
מסתבר, שכאשר אנו באים לבחור את בן הזוג שלו, המוח שלנו יכול לבחור מישהו, שהוא מזהה, שתואם לדימוי שקיים במוחנו, כך שנמצא את עצמנו עם מישהו, שיהיה בו שילוב של תכונות טובות, ורעות של ההורים שלנו, ושל מטפלים נוספים, שהיו עמנו, בשנותינו הראשונות.
על פי התאורה הזו, האדם אינו חי לבדו, כי אם נועד להיות בקשר. למרבה הצער, הורינו אינם מסוגלים לתפקוד מושלם. אנו נחבלים לאורך הדרך, אך הבשורה המשמחת היא, שאנו באנו לעולם בקשר, אנו נפצעים בקשר, אבל גם התקווה, והריפוי, יתרחשו בתוך הקשר.
אחד הקשיים, שאנו נתקלים בהם, הוא איך לאהוב את בן הזוג שלנו בצורה, שתהיה הולמת את הצרכים שלו. מערכת יחסים, זקוקה לביטחון ולאינטימיות, כדי להצליח, ובמקרים רבים אנו גורמים לתחושות לא נעימות, של מתח, עלבון, כאב, כעס, שמצטברים, ומעפילים על המרחב הזוגי.
ביומיום שלנו, הצרכים הזוגיים שלנו, מגיעים בצורה של תלונה, עם אצבע מאשימה כלפי בן הזוג. במקום ליצור ביטחון, וחום, נוצר מרחב סדוק עם שני בני זוג מתוסכלים.
מטרת שיטת האימגו, היא ללמד את המטופל, ולהפוך תסכול לבקשה, ולא להיות במאבקי כוח, אלא, ליצור תשתית, לקשר בטוח, ואוהב, לכוח מניע חיובי, המוביל לחיים מספקים, ומאושרים.
הכלי הבסיסי עליו מושתת הטיפול, הוא כלי, שלכאורה, נראה מובן, והוא דיאלוג, היות ובחיי היומיום שלנו, אוהבים לרוב להשמיע יותר, מאשר לשמוע, ויותר מכול צודקים. בשלב זה, מבלי לשים לב, אנו מגיעים לוויכוחים, ולשיח המאופיין באמירה, ותגובה ללא עצירה, ללא סבלנות אמיתת, להכיר את עולמו הפנימי של בן הזוג, ולהיות רגישה לצרכים שלו.
חשוב לציין, שכול בן זוג הוא עולם בפני עצמו. בטיפול זה, אנו משאירים את מה ששייך לעולם שלנו, ומגיעים אל העולם של בן הזוג שלנו, עם סקרנות בטיפול. נלמד לפתוח את ליבנו, בקשב רב לעולמו של בן הזוג, ולהרגיש איך זה להיות בעולם של האחר. הדיאלוג שאנו בונים ביננו, לא נוצר כדי להגיע להסכמה בהכרח, אלא כניסיון להבין את נקודת המבט של האחר על המציאות, בלי לוותר על נקודת המבט שלנו.
במחקר שהשווה בין 200 זוגות, שטופלו בשיטת אימגו, במהלך סדנה אינטנסיבית, לעומת זוגית, בקבוצת ביקורת, אוששה יעילותה של השיטה. מדדים על טיב התקשורת הזוגית. שנלקחו מיד בתום הסדנה, וכן שלושה חודשים לאחר מכן, הצביעו על שיפור ניכר ביכולות התקשורת, ובהבעת אמפתיה הדדית. חשוב לציין, כי במקרים של בני זוג עם הפרעות קשב וריכוז, היא נמצאה יעילה ביותר ומסייעת.
דיאלוג האימגו יכלול שלושה שלבים מהותיים, שיקוף, אישוש, ואמפתיה. בשלב השיקוף, מתבצע תהליך עמוק של הקשבה, תוך הדהוד הדברים של בן הזוג.
תהליך זה חשוב, שכן במחקרים שנערכו. נתגלה כי פעולה ההקשבה הזאת. מייצרת חיבור של נוירונים חדשים במוח, ולכן השיקוף, הינו שלב כה חיוני בהתפתחות הקשר.
בשיקוף אני חוזר על דבריו של האחר, כדי שישמע את דבריו, ויראה שאני מדייקת את המסר, שהוא רצה להעביר. הקשבה המדויקת הזאת, עוזרת לשולח המסר, להרגיש מאוד טוב, ומובן.
בשלב האישוש, אנו נרצה שבן הזוג שלנו, לא רק ידע שאנו מקשיבים לו, אלא גם שידע, שאני מוצאת הגיון בדבריו. התחושה שאליה יגיע האדם, שמסר את דבריו, ירגיש מובן, שהרי הוא המיקוד בשיחה זו.
בשלב השלישי, שהוא אמפטיה, המוגדר כיכולת להבין את מה שהאחר מרגיש, הרי שבניגוד לאישוש, שהוא אישר של הדברים שנאמרו, בשלב זה למעשה, מדובר ביכולת לחוש את תחושותיו של בן הזוג.
בדיאלוג כזה, שיתנהל בחדר הטיפולים, נבנה למעשה, נדבך של תחושת בטחון, ואימון, בקשר הזוגי, שכן בן הזוג שלי הקשיב, והבין אותי. החוויה הזאת, שתחזור שוב ושוב, במהלך הטיפול, תיצור נתיב חדש, למימוש האהבה.
בתהליך זה, אנו מעניקים לזוגות מיומנויות. ראשית, איך לדבר את התסכול בו אנו חשים, שהוא מקום שבו נופלים זוגות רבים. השלב הבא, הוא להחזיק את ההערכה ההדדית ליחסים. מחקרים מראים, שכדי שתהיה שביעות רצון בקשר, נדרשת הערכה גבוה יותר מביקורתיות.
חשוב להתחיל בדבר הנראה פשוט לכאורה, שהוא הזמנת בן הזוג לשיחה, שכן ההנחה היא, שכדי שבן הזוג יקשיב, הוא צריך להיות פנוי, ולכן יש לברר, אם זה הזמן המתאים עבורו.
