חשיבות שילוב מדיטציה בטיפול

המונח מדיטציה, מוגדר על ידי מילון אבן שושן כהגות ,התבוננות מעמיקה. הגדרה נוספת למדיטציה, הינה וויסות עצמי מכוון, של תשומת לב, לשם חקירה עצמית, כאן ועכשיו.

המדיטציה מתורגלת כבר למעלה מ- 3000 שנה, בדרכים שונות, ותרבויות שונות.

לרוב, היא מזוהה עם התרבות הבודהיסטית שבהודו, אך קיימת גם במסורות הסיניות, וכן בדתות, נצרות, אסלם, ויהדות.

מכיוון, שאין מוצא אחד, לתרגילי המדיטציה השונים, הרי שקשה לדבר על בסיס רעיוני יחיד, לפעולתן של טכניקות המדיטציה.

 בכול תרבות, שבה התרגול התפתח, הסבירו את המדיטציה, באופן שעלה בקנה אחד עם תפיסות חקר האלוהות,  ופילוסופיות, שהתקיימו באותו מקום.  לדוגמה, בסין העתיקה, ראו בשמיים ובארץ, כוחות המשפיעים על נפש האדם, והגדירו את המדיטציה, ככניעה לכוחות אלה, באופן שמאפשר התמזגות לתוכם. בהודו, הוסברו התהליכים באמצעות הצ'קרות ,גלגלי אנרגיה, והמדיטציה הוגדרה, כהזרמת אנרגיית חיים לתוכן.

חשוב לציין, את שלושת ההנחות המרכזיות, העומדות מאחורי מסורות עתיקות, ומאחורי פסיכולוגיה, ומחשבה מערבית. הראשונה מציגה את הטענה, כי מצבנו הפסיכולוגי הרגיל, אינו במיטבו. ואינו בשל, ולכן יש צורך בדרך, שתשפר את היכולות שלנו, ותביא אותנו למקום טוב יותר, מבחינת ההתפתחות הפנימית שלנו.  ההנחה השנייה, גורסת, כי קיימים מצבי תודעה גבוהים ומפותחים יותר בפוטנציאל ההתפתחותי שלנו, ולשם עלינו לשאוף להגיע.  הנחה שלישית טוענת  כי ניתן להגיע לאותם מצבי תודעה גבוהים יותר, על ידי תרגולים פסיכולוגים ורוחניים.

כיום במסגרת העידן החדש, הולכת וגוברת, התעניינות העולם המערבי, באותן תורות עתיקות יומין, מהמזרח.

ב-40 השנה האחרונות, ניתן לראות מחקר רב, שנעשה על מגוון תרגולי מדיטציה, שהביא לגילוים מעניינים בתחומים שונים, כגון, פסיכופיזיולוגיה, פסיכולוגיה חיובית, ופסיכופתולוגיה.

אחד התחומים, אשר מאפשר הבנה, והסתכלות חדשה, על מחקר המדיטציה, הוא חקר המוח. בעזרת הדמיות תהודה מגנטיות, וטכנולוגיות חדשות, ניתן להגיע לתוצאות מדויקות, ומשכנעות.  מחקר עדכני. שנעשה בשיטת המיינדפולנס. ביקש לבדוק את השפעת התרגול, לטווח הארוך. במחקר זה, נבדקים עברו סדנת מדיטציה אינטנסיבית מאוד, בת שלושה חודשים, ותרגלו 10-12 שעות בממוצע, כול יום. בתום התרגול, הנבדקים הראו ירידה משמעותית, בקצב ההשתנות של פעילות המוח הקדמי, מה שהביא לתוצאות טובות יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת, במשימת קשב ריכוז, תגובה וקבלת החלטות.

בשנים האחרונות מתרכז המחקר בשיטת המיינדפולנס. בשיטה זו האדם יושב זקוף. ומנסה לכוון את הקשב שלו, לעוגן מסוים, לרוב לתהליך הנשימה שלו. כול פעם, שהקשב שלו מוסט, לעבר מחשבות, ותחושות שעולות ,על המתרגל לחזור ולהתרכז בעוגן שלו, ולהתבונן במה שהסיט אותו כאילו מהצד. התהליך חוזר על עצמו אינספור פעמים בכול תרגול.

 

 

הרעיון הוא, לקבל את תהליכי המיינד, לא לשפוט אותם, ולא לרצות לפעול על לפיהם, שהמטרה היא שאופן השליטה הזאת בקשב, יהיה זמין לשימוש בחיים, בכלל, ולא בזמן תרגול בלבד.

לפי תפיסה זו, רגשות, ומחשבות, הם אירועים במיינד, שחולפים מטבעם. אדם בעל יכולת לשימת לב, לא יזדהה איתם יתר על המידה, וגם לא יגיב אליהם באופן אוטומטי, וכך יזכה במרחב, ושהות בין התפיסה הסובייקטיבית של הדברים, לבין התגובה אליהם, שהתוצאה היא תגובה יותר מחושבת, ופחות אימפולסיבית.

כמתרגלת מדיטציה, מזה מספר שנים, אני מוצאת כי המצב התודעתי של מדיטציה, אכן מיטב עם המשתמש, הוא מאפשר התבוננות בהירה יותר, על המציאות ואף פחות שיפוטית. מיינדפולנס מאפשר לנו, לבטל את הטייס האוטומטי, ולהתחיל לפעול מתוך מודעות, באופן יומיומי, באמצעות תרגול.

למעשה, הקדשת מספר דקות ספורות, לתרגול יום יומי, יתרום לתחושה סובייקטיבית מרגיעה, למודעות, ועומק.   

מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

נעים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב