חוסן נפשי

חוסן נפשי  של בראי המשפחה בתקופת המלחמה

חוסן נפשי או עמידות נפשית, אלה מונחים שמתארים יכולת פסיכולוגית חיובית, להתמודד עם מצבי דחק, משבר ולהסתגל לנסיבות חיים שנגרמו בעקבות מצבים אלה

מדובר ביכולת להתמודד עם מצוקה עתידית. תחושה של שליטה בחיים, תחושה של מעורבות, גמישות, והסתגלות לשינויים בלתי צפויים.

 

חשוב לזכור כי החוסן מורכב משני ממדים, מידת החשיפה למצוקה, מה שבמקרה שלנו היה עצום, ומידת ההסתגלות החיובית, ובמושג זה מדובר ביכולת שלנו לתפקד במהירות, במצב החדש שנוצר. .  

חשוב לציין, חוסן היא לא תכונה מולדת בלבד, היא מתפתחת במהלך החיים.

הגורמים שתורמים להתפתחות החוסן הם, מזג האדם. האדם נולד עם מזג מסוים יש ילדים שנולדים עם מזג נעים ויש כאלה שנולדים עם מזג סוער. בנוסף, יש השפעה של האווירה בבית, החוסן נבנה בבית חם, ובמשפחה החמה. כמו כן, מערכת התמיכה החברתית, שהייתה קיימת עבורו במהלך חייו, גם היא מהווה מרכיב חשוב לחוסן נפשי.

כדי לפתח חוסן רגשי נבדוק את המחשבות והאמונות של האדם אלה, שמגבילות אותו.

אנשים בעלי חוסן נפשי קרוב לוודאי שיכילו את התכונות הבאות, תושייה, תפיסת מצבים כאתגר, אמונה עצמית, רצון עז לחיות, הענקת חום ואהבה, יחסי גומלין טובים עם הסביבה.

התגברות הטרור בעולם, החל משנות התשעים של המאה הקודמת, בצד אסונות טבע, רעידות אדמה, ושיטפונות, שהגיעו לשיא חסר תקדים, בראשית שנות האלפיים, בנפילת מגדלי התאומים, הכניס את המושג חוסן נפשי, לשיח המחקרי, והציבורי.

שאנו מדברים על חוסן קהילתי לאומי, אנו מדברים על מושג, שמורכב מתפקוד במצבי חירום, ואסון.

מצד אחד, נדבר על היכולת של הקהילה להתמודד באופן יעיל עם מצבי חירום, ואסון. מדובר ביכולת לקיים תהליכים בסיסים והכרחיים, תוך מתן תחושה של עמידות, וגיוס משאבים להתמודדות של התושבים, הבאים לידי ביטוי בעשייה, התנדבות, ומתן סיוע הדדי.

 מצד שני, מדובר על יכולתה של קהילה להתאושש במהירות יחסית, לאחר מצב חירום, ולחזור לשגרה סבירה, כול זאת תוך פגיעה נפשית מזערית, וללא טראומות, ארוכות טווח.

 

אפשר לראות את הגדרת החוסן, כניתנת למדידה במרכיב התודעתי פסיכולוגי, ובמרכיב ההתנהגותי פרקטי.

 כדאי לזכור כי התרבות המערבית מעודדת את המימוש העצמי, ומציבה דרישות מקצועיות גבוהות, מגברים ונשים כאחד, חותרת להישגיות, ותחרותיות מתמדת, וחושפת את האדם להשוואה בלתי פוסקת. ניתן לראות זאת, ברשתות החברתיות.

אדם שסובל מדימוי עצמי נמוך, עלול לפתח דפוסים לא מסתגלים, המפצים על הדימוי השלילי, כמו התנשאות, ופגיעה באחרים, שהמטרה היא לחוש עליונות.

 

במחקר שנערך בישראל ב 2014 שבדק את מניעת התפתחות דפוסים לא מסתגלים אצל הילדים שגורמים ליצירת חוסן נמצאה כי,  הקשר הראשוני עם הילד והזמן בו בלתה האם עם התינוק, הוא בעל חשיבות רבה לעיצוב החוסן  מרכיבים נוספים הם אופי הקשר, ותדירות המגע, הסדרי השינה, והקשר המשפחתי.

נמצא כי, העדר זמן בילוי של הורים וילדים, תורם לפיתוח סגנון הורות, שמפצה על כך במתן שפע חומרי, לצד חיזוקים ותשבחות מוגזמות, על כול פעילות של הילד, ללא קשר לאיכותה, ולא יפגעו בדימוי העצמי של הילד. הילד עשוי  לחשוב שכול דבר שהוא עושה, הוא נהדר, אך שיצא לעולם האמתי יגלה, שלא כך הם פני הדברים.  

התרבות אף היא ממלאת תפקיד חשוב כאשר מדובר בתרבות זה כולל, זמן מסכים, זמן למשחק חופשי, רכישת מיומנויות חברתיות ולחץ להגיע להישגים לימודיים. חשוב שהורים יזכרו כי  הצלחה יכולה לבוא גם בתחומים שאינם לימודים.

 

 

בתקופה קשה זו של מלחמה, אנו ההורים צריכים לשאול את עצמנו, איך לנהוג עם ילדינו. ראשית  מה אנחנו אומרים לילדים בימים אלה ? האם עלינו לומר את האמת התשובה היא כן, אך לא את כול האמת.

תזכרו, אתם מכירים הכי טוב את הילדים שלכם, ויודעים, כמה הם יכולים להכיל מבחינה רגשית.

לילדים קטנים נאמר, אנשים רעים מאוד, באו לפגוע באנשים טובים, והצבא שלנו נמצא שם להגן עלינו, ולא נדבר על הגדר שנפרצה.

אנחנו יודעים שהילדים חוזרים לזום, והם ישמעו את זה מהמורים שלהם, אז כדאי שאנו נהיה הראשונים שנדבר.

אפשר גם לשאול אותם מה הם יודעים. תזכרו ילדים רגישים, גם למסרים הלא מילוליים, הם קולטים פחד, חרדה, והתפרקות. אם נשקר להם, הם יפסיקו לסמוך על עצמם על התחושות שלהם. מספרת לי אימא אחרי לידה התינוק שלה בן שלושה חודשים  לא אוכל ולא יישן. סביר להניח  שהוא חש את המתח בו היא שרויה.

ילדים  עשויים אף לפחד, כי מגייסים את אבא, האח  או את האחות. ילדה שאלה את אימא שלה איפה הצבא גרה ? ילד שאל את אימא שלו, אבא יפגע בצבא ? אז איך באמת עונים לשאלה כזאת?  התשובה תהיה, אבא התאמן הרבה כדי להיות חייל חזק.

 

 

אם אתם  בוכים  ליד הילדים, אז תדאגו  גם להעביר את המסר, שיהיה בסדר בזה  שאראה להם גם את ההתאוששות, ואת ההתפרקות הגדולה לא אעשה ליד הילד.

 

מהי  בעצם המשימה ההורית המרכזית ?

מדובר בוויסות עצמי להתנהל ליד הילדים שלנו בצורה מאוזנת, כדי להיות חזקים בשבילם. נמצא כי אחד הדברים שמטרידים את הילדים בימים אלה, הן האזעקות העוצמה שלהם, שהיא אכן היא מבהילה בגלל עוצמתה.

ילדה צעירה, שאלה את אימא שלה, למה האזעקה לא יכולה להיות מנגינה, כמו שיר של נועה  קרל. עלינו להסביר להם, שכמו שהצבא שלנו, וכיפת ברזל חזקה, כך גם האזעקה, היא באה להגיד לנו שנעזוב הכול, ונכנס למקלטים. חשוב מאוד, לשמור אותם פעילים, לתת להם תפקיד להכניס את החיה לממד, לתת להם פנס ביד.

 

מגע אף הוא  מאוד חשוב בימים אלה,  חיבוק, ליטוף נשיקה. מגע למעשה, משחרר אוקסיטוצין   שהוא הורמון, שמשקם את המערכת הסימפתטית שהיא מערכת שעובדת בתגובה לסטרס.

בנוסף, אפשר לכתוב יומן, היות  שהוא כלי תרפויטי אפשרי גם לייצור, לצייר, לשיר, לנגן, וללוש, שהמטרה העומדת מאחורי פעילות זו היא  לווסת את מערכת העצבים שלנו. מה לגבי ציורים ?

אם נראה שהילד מצייר בצבע אחד, הרי שהילד  רואה את המצב, בצורה חד גונית.

אם לדוגמה הילד מצייר עצמו קטן, והכול גדול, הרי שהוא מביע פחד.

שילדים מציירים, הם משיגים שליטה, ויוצרים סדר בציור. הם מרגישים בצורך לסדר, ושליטה בציור. כמו כן, השפה היא משחק שנותנת להם בטחון. הם רוצים להשיג תחושת שליטה  דרך משחק כמו להיות גיבורי על. יש להם דמיון עשיר, אך נדאג לכך, שהוא יאפשר להם להשתמש בדמיון, כדי להשיג תחושת בטחון.

רצוי שנקפיד על יצירת שיגרה, וסדר יום הכוללים, ארוחות משפחתיות משותפות.

פעילות גופנית משותפת כמו ריקוד משותף או משחק כדי לאפשר להם לפרק את הסטרס.

 

בל נשכח לתפעל  את הילדים, כדי שלא נהפוך למשרתי על. הם צריכים להיות שותפים פעילים בבית בהתאם לגילם.

עלינו להכיל את כול התגובות של הילדים שלנו ואכן הן יהיו שונות זו מזו.  אחד יבכה, אחד יתנתק, וימנע, ואנחנו נהיה שם בשבילם.

אם אנחנו חיים באזורים בהם אין הזעקות, אז נרצה להפגיש את הילד עם הפחד, במנות קטנות ולבצע חשיפה. המטרה היא למעשה, להביא את הילדים לתפקוד מלא, ולא להיכנס אותם למנהרת הפחד. הדרך לצאת מלופ החרדה היא עשייה. זכרו, כולם יכולים לעזור. ילד בן 3 יכניס כלב לממד, ילדה בת 12 תתקשר לסבא וסבתא, לוודא שהם בסדר, לכול אחד נמצא תפקיד.

חשוב להבין כי עזרה לאחר גורמת לי להיות פחות עסוקה בעצמי. אני נותנת לאחר, ומתחזקת, והחברה  בכללותה הופכת לטובה יותר, וכך החוסן שלי מתחזק.

כדי שתבינו את משמעות הנתינה, אשתף אתכם בפסקה מתוך מכתב, שאבא כתב לבנו, שיצא למלחמה, "יהיו לך רגעים קשים, בן שלי. כשיהיה לך קשה, תרים את העיניים, ותחפש מישהו אחד, שיותר קשה לו, ותעזור לו, זה גם ירים אותך." שאנחנו עוזרים אנחנו מתמלאים במשאבים.

מה לגבי בני נוער? הם נמצאים במצב מאוד רגיש. נחלק אותם לבני 12 ומעלה גילאי ביניים, ובני 17 ומעלה.

 את בני ה- 12 ומעלה נמצא רבים על תשומת לב של ההורים. זה גיל שקוף, לכן חשוב לתת להם תשומת לב עד כמה שניתן.

בני ה- 17 ומעלה יכולים לעזור להתנדב בקהילה ובשכונה . יתכן כי הם יחוו פחדים במיוחד בלילות,  מהמחשבה שייכנס מחבל. לכן נזמין אותם לישון ביחד. לא נפחד מהתנועה לעבר רוך, והזדקקות שלהם אותנו ושלנו אותם. נדבר איתם ונתווך להם את המציאות, תוך כדי הקשבה ומתן תשומת לב.  

 

באשר לילדים הקטנים עלינו לנקוט בצעד חד משמעי, ולמחוק להם את הטיק טוק, או לא לאפשר להם לראות את הסרטונים שמועלים שם.  

התכנים העולים מסרטונים אלה הסרטונים, למוח שלנו, זה נדבק אלינו, ופוגע במערכות השיקום שלנו שהרי מדובר פה בלוחמה פסיכולוגית, שמטרתה היא להתיש אותנו, ולפגוע בעמידות שלנו.  

 בנוסף, יתכנו תופעות של רגרסיה, ילד יחזור להרטיב, או לקחת מוצץ. זכרו, זה לא הזמן  לדרוש משמעת. זה הזמן לחבק, לא נתעסק בקצוות של החינוך, אבל לא נוותר על נרמול של החיים ועל שמירת שיגרה. לילדים יש יכולת מדהימה להיות ברגע הזה. המוח שלנו בורח לעבר ולעתיד, ואנחנו בחרדת מה יהיה.

לכן  מומלץ להצטרף אל הילדים לכאן ועכשיו, נשחק איתם, ותפנה מדברים אחרים. נתרגל את שריר ההודיה, בסוף כול יום לפני שהם הולכים לישון או בארוחת הערב נעשה סבב של הודיות.

זכרו הורים יקרים, זו תקופה קשה ומאתגרת לכולנו, אך אם נפעל בצורה מאוזנת ,ונהווה חוסן לילדנו, יצמח פה דור שידע להתמודד עם המציאות, והקשיים שהחיים מזמנים לנו. אתם בתפקיד, אז אין אפשרות להירדם בשמירה.   

 

 

 

 

מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

עים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב