הפרעת קשב, היא הפרעה נוירו התפתחותית, הבאה לידי ביטוי, בקושי ביכולת לעבד, למיין, ולהתמקד בגירויים המתאימים, והרצויים ביותר,תוך כלל הגירויים התחושתיים בזמן נתון. תסמיני הליבה שלה, הם אכן קשיי קשב, קשיי ריכוז, היפר אקטיביות, ואימפולסיביות.  חשוב לציין, כי לא תמיד כול התסמינים מופיעים, כאשר מאבחנים הפרעת קשב. 

ההפרעה נובעת מליקוי אורגני, בפעולתם של המוליכים העצביים במוח, ויש לה מקור תורשתי. היא איננה מצב רוח חולף, או בעיית התנהלות, ולא ניתן להתגבר עליה. 

להפרעת קשב יש שלושה מאפיינים קליניים, הפרעה בוויסות אמוציונלי, קשיים בוויסות פיזיולוגי, והפרעה בתחושת הרעב והשובע, כמו גם הרטבת לילה. בנוסף, עולים גם קשיים ניהוליים כמו, הקושי להתמקד, חוסר יכולת להתאפק, וקושי לזכור פרטים קטנים. 

הסימפטומים של הפרעת קשב, באים לידי ביטוי  בכול תחומי החיים. הם עלולים להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים אישיים, ולהגיע למצבים שעשויים לסכן את חיים. 

אבחון של הפרעת קשב, צריכה להתחיל בגיל צעיר, שכן הפרעה שאינה מאובחנת ומטופלת, תפגע בתפקוד הכללי של האדם . 

אל תגידו, הילד עוד קטן, זה יעבור לו שהוא יגדל. ההפרעה כידוע, לא עוברת עם השנים, אלא עשויה להחמיר, שכן מתלוות אליה, הפרעות רגשיות, כמו דכאון, חרדה, הפרעות אכילה, ודימוי עצמי נמוך. בשלב מאוחר יותר של החיים. חווית חוסר ההצלחה בתחומים שונים בחיי הילד, תוביל לתסכול רב.

הסביבה החינוכית, חברתית, ומשפחתית, עשויה להתייחס אליו כאל, טיפש, או עצלן. אבחון מוקדם, אם כן,יקבע את נקודות החוזק, ונקודות החולשה של ילדכם, ויאפשר בניית תוכנית מתאימה. 

רצוי גם לקחת בחשבון, כי תהליך האבחון הוא תהליך שאורך זמן, ולכן ככול שנקדים לאבחן, הטיפול יהיה יותר יעיל.