עולמו הרגשי של ילד עם הפרעת קשב או לקות למידה

הרצון להיות כמו כולם מאפיין את כלל האוכלוסייה. הפרעת קשב או לקות למידה יכולה להקשות על ילדים הסובלים ממנה, בהתפתחותם בתחומים שונים בחייהם, היות שהם נדרשים להשתלב במערכות חינוכיות, לימודיות וחברתיות. 

בחברה שלנו, שמעמידה גבוה הישגיות אינטלקטואלית, לומדים סדר, למידה, ניסיון, רצף והשקעה לטווח ארוך. כל אלה הם תחומים לוגיים המצביעים על שימוש באינטליגנציה קוגניטיבית.

ילדים עם הפרעות קשב מעבדים את המציאות באמצעות אינטליגנציה רגשית. הם עושים שימוש רב בדמיון וכושר יצירתיות משובח. משמעות הדבר היא, שהם מזהים דקויות של דברים, וקוראים נפלא שפת גוף וטעויות של אחרים.       

כשמדברים על לקות למידה, מדברים על כשל של הפרט להשיג הישגים סטנדרטיים ונורמטיביים לגילו (רכישת מיומנויות יסוד כמו: קריאה, כתיבה וחשבון).

בהפרעת קשב אנו מדברים על אי יכולתו של הילד להתמקד ולהשקיע באותם גירויים ומידע שלהם הוא נדרש ברגע מסוים, שכן הוא נוטה להיות מוסח. 

תסמונות אלה נקראות תסמונות רב תחומיות, שכן הן משפיעות על היבטים שונים ורבים בחיי הילד. חשוב לזכור שמדובר במצב כרוני, שהוא מחוץ לשליטתו.

הפרעת קשב היא לקות סמויה מהעין, ולכן היא נקראת הפרעה שקופה, כי אין לה שום ביטוי חיצוני גלוי.

חשוב לזכור, כי נוכחותה של בעיה כרונית כמו לקות למידה או הפרעת קשב גורמת לפגיעה תפקודית ויוצרת עכבות בתחום הרגשי. הילד צריך לחיות עם השונות והמסר של הבושה, שלעתים מתלווה לשמירת המצב בסוד, וזה בתורו עלול להוביל לפגיעה בדימוי העצמי.

אחד הדברים שיכול לשגע הורים הוא הפערים אצל הילד עם הפרעת הקשב. הוא עשוי להיות מהיר בפתרון בעיה מורכבת ולבצע טעויות בדברים פשוטים. במקרים רבים, השילוב בין פיצול קשב ואימפולסיביות מקשה על יצירת רצף שיחה עם הזולת. נקודה נוספת היא נסיגה התנהגותית שמתרחשת כאשר ילדים עם הפרעת קשב חשים כעס ותסכול, כתוצאה מקשיים וחוסר הצלחות שהם חווים. 

הדבר הבולט במיוחד הוא שהסביבה לא מבינה אותם, ורואה אותם כחסרי מוטיבציה שכן, היא לא רואה שיש להם בעיה אמיתית שצריך לפתור.

הילד, כתוצאה מכך, עלול לפתח התנהגות אנטי חברתית, כי הוא חש שאין לו מה להפסיד. הוא מחליף את הכישלון בתחושת כוח ויוצר התנגדויות במסגרת.

לא רק בית ספר הופך לזירה, אלא גם הכנת שיעורי בית ולמידה למבחן הופכות שדה קרב בין ההורה לילד.

עד לנקודה זו, תיארתי את הלקויות והסברתי אילו קשיים הן מייצרות. הבה נפנה לפתרונות.

הדבר החשוב ביותר להורה שמזהה קושי הוא לגשת לאבחון. ילד מאובחן ירגיש שהסביבה מבינה אותו. הוא בעצמו יבין שהקושי שלו מוגדר. באופן כזה, הוא לא ירגיש חריג או אשם.

צעד נוסף הינו יצירת שיתוף פעולה בין ההורים לבית הספר. הכרחי שהמורה בכיתה יידע על הקושי הקיים, וייתן מענה הולם לילד, בשיתוף ההורים.

ההורים יצליחו להעצים את הילד כאשר יתייחסו לחוזקות שלו. במקרים רבים, ישנו פיצוי לקושי בתחומים אחרים כמו :ספורט אומנות או משחק.

עידוד נכון הוא מרכיב חשוב נוסף שיתייחס לדרך אותה עושה הילד, ולא רק להישגים שלו. הדגש למעשה יהיה על המאמץ אותו משקיע הילד, והוא יזכה להערכה והתייחסות.

נמשיך ונשתמש באסטרטגיות נוספות כדי לבנות דימוי עצמי חיובי לילד .

נגלה אמפתיה לקושי שלו. הוא ירגיש את האהבה שלנו וידע שאנו מעריכים אותו ללא תנאים.

ניצור עבורו סיטואציות בהן הוא יחווה הצלחות במשימות, שהן במסגרת היכולות שלו.

בנוסף נאפשר לו לטעות ולחקור, ולא נשפוט אותו .

בלימודיו ניצור סביבה תומכת, שמתמקדת בשיפור שהוא הגיע אליו ואף נשתף אותו בבניית תוכנית הלימודים כדי שהוא ירגיש שמתחשבים בו. גמישות זו תגרום לו להרגיש שרואים אותו 

מבחינה חברתית, מחקרים גילו שילדים עם הפרעות קשב ולקויות למידה מתקשים יותר בפעילויות שאנין פורמליות ודורשות מיומנויות חברתיות, מכיוון שהם פחות מיומנים יחסית לבני גילם, שאינם סובלים מהפרעות אלה. ייתכנו מקרים רבים, בהם הם יבחרו בסיטואציות אנטי חברתיות כדי לקבל חיזוקים מבני גילם.

נעזור להם בכך, שנלמד אותם אסטרטגיות הכוללות: כבוד, אמפתיה והכרה בקשיי הזולת, שכן גם ילדים עם הפרעות קשב ולקויות למידה מעוניינים בקשר חברתי. הם רוצים להיות פעילים בקבוצה ולהרגיש שייכים, מקובלים, תורמים ורצויים. 

 

מוזמנים להתקשר

050-9449130