לפני מספר שבועות קפץ נער בן 12 אל מותו מחלון חדרו. מקרים כאלה חוזרים ונשנים ומצערים את כולנו. בכל שנה מתאבדים בישראל כ-400 איש. כרבע מתוכם הם צעירים בני 15-24 . ניסיונות ההתאבדות בטווח גילאים זה הוא הגבוה מבין כל קבוצות הגיל.
אביו של הנער העיד כי הוא היה ילד שמח. מה אם כן צריך להדליק לנו ההורים נורות אדומות? למה עלינו לשים לב בהתנהגויות ילדינו?
גיל ההתבגרות הוא תקופה של מעבר בין ילדות לבגרות. המאפיינים של גיל ההתבגרות כוללים מגוון של שינויים מבחינה גופנית, קוגניטיבית ורגשית.
מבחינה גופנית יחולו שינויים רבים, למשל: אצל הבנים הקול מתחלף ונהיה עמוק יותר. בנוסף, הם צומחים לגובה.
בגיל זה קיימת רגישות גבוהה למראה החיצוני ולהשתייכות החברתית, ולכן שינויים גופניים עשויים בחלק מהמקרים לגרום לפגיעה בביטחון העצמי ובדימוי העצמי.
העוררות המינית אף היא עשויה לגרום לבלבול ומבוכה בקרב שני המינים, במיוחד כאשר מתעוררת משיכה לאותו מין, או כאשר בן הנוער מרגיש כלא שייך לאותו המין בו הוא נולד. הפחד מדחייה במעגל החברתי ובקרב בני המשפחה עלול להוביל לתחושת דיכאון או לחרדה.
היכולת הרגשית והקוגניטיבית אף הם מתפתחת. היכולת לחשיבה מופשטת ולחשיבה לוגית, כמו גם היכולת לעיבוד מידע, הולכות ומשתפרות.
בנוסף, משתכללת היכולת להבין דברים יותר לעומקם ולאתגר את המוסכמות החברתיות, ואלה בתורן מייצרות ביקורת וקריאת תיגר על הנורמות של בני המשפחה, ובמקרים רבים גורמות לוויכוחים ולמרדנות מול ההורים.
השינויים הרגשיים גורמים לכך שהרגשות נחווים בעוצמה. מעבר בין רגשות (משמחה לעצב למשל, וגם ההיפך) עשוי להתרחש במהירות רבה, תוך שכל רגש נחווה בעוצמה גבוהה.
קבוצת השווים הופכת להיות הקבוצה המשמעותית בעבור המתבגר, ובה הוא מעוניין להרגיש שייך, תוך התרחקות מההורים. במקביל, הוא פותח במרד נגד מוסכמות, שקיבל עד אז כמובן מאליו.
ניהול תקשורת פתוחה עם בני הנוער הוא המפתח למצבים, שיאפשרו להורים לדעת אם הנער במצוקה. חשוב לזכור כי גשר היחסים עם הילד נבנה לאורך חייו, שנים לפני גיל ההתבגרות.
הורה, שהשכיל לשתף את הילד והקשיב לו כאשר הילד הביע מצוקה בגיל צעיר יותר, יגיע לגיל ההתבגרות של בנו כאשר הפתיחות ביניהם גבוהה יותר והתקשורת נוחה וחופשית יותר.
כלי חשוב שכדאי להשתמש בו הינו. כבר מגיל צעיר נתייעץ עם הילד לגבי דברים פחות מהותיים, למשל: אפשר לשאול את הילדה איזה צעיף מתאים לבגדים שבחרנו, והילדה בתורה תלמד גם היא להתייעץ.
כאשר אני מדברת על תקשורת פתוחה ויעילה, היא צריכה להיות קודם כל עם עצמנו. עלינו לברר מהם הערכים אותם אנו רוצים להוביל בבית, ובהתאם לכך לבחור על מה להתעקש, והם יהיו הקווים האדומים שלנו, בעוד שבנושאים אחרים ניתן למתבגר חופש להחליט. כמו כן, יהיו נושאים שעליהם ננהל משא ומתן כדי להגיע להחלטה תוך שאנו מראים למתבגר שקולו נשמע ודעתו נחשבת.
שמירה על הצבת גבולות שקבענו חיונית למתבגר: היא תמנע מריבות מכיוון שבנושאים שעליהם נחליט להציב גבולות המתבגר יידע שלגביהם אנו לא פותחים עמו משא ומתן.
האמונה שלנו בילד שלנו צריכה לבוא לידי ביטוי בדיבור שלנו וברגשות שאנו מפגינים. דיבור זה ינבע ממקום מעודד ומחזק, תוך יצירת מחשבות ואמונות חיוביות. המיקוד יהיה בדברים שבהם הוא טוב וחזק. נעצים את הנקודות החוזק שלו. כאשר נעביר משוב, נעביר אותו תוך הימנעות משיפוטיות, שכן שיפוטיות וביקורת ירחיקו את המתבגר מאתנו, ואף יפגעו בביטחון העצמי ובדימוי העצמי שלו. שיפוטיות וביקורת הם שני מרכיבים שחוסמים תקשורת, לכן השימוש בהם מיותר ומזיק.
במקום שיפוטיות וביקורתיות נשתמש בהקשבה ובאמפתיה, שיובילו אתכם לראות את הדברים מנקודת המבט של המתבגר. תנו לו לדבר, והקשיבו במטרה להבין אותו ואת רגשותיו. הקשבה אמתית תוביל אתכם במקרים רבים לשינוי עמדתכם, ומשם לשיתוף פעולה והידוק היחסים.
ההזדמנות לשמש למתבגר מודל להקשבה והכלה חשובה ביותר להמשך תקופת גיל הנעורים הלא פשוטה, שכן בפעם הבאה שבה המתבגר ייתקל בקושי, הוא יפנה אליכם – הוא יידע שאתם שם בשבילו.
זוכרים איך תינוק התחיל ללכת ?
בהתחלה הוא זחל ולאחר מכן הוא עמד, ורק אז הלך. באותה הדרך נאפשר למתבגר לזכות בעצמאות, שהיא אחת ממשימות ההתפתחות של גיל זה. הוא יקבל החלטות, יטעה בדרכו לא מעט, וכן ייקח אחריות על ההחלטות שלו.
ייתכן כי בהתחלה יהיה לנו קשה לשחרר את השליטה, אך הקשר הטוב שנבנה עמו יאפשר לנו להיות מעורבים בחייו ולכוון אותו לדרך הנכונה שתאפשר לו צמיחה והתפתחות.
אין ספק כי התהליך ארוך ולא קל. הוא יכעס, יצעק, יתפרץ, ואנו נהיה שם, כמו חומה שמגינה עליו, לא פעם מפני עצמו.
הורות בגיל ההתבגרות, היא אחת המשימות הכי מורכבות ומאתגרות. אם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים ליצור קשר עם המתבגר שלכם, מומלץ ביותר לקבל הדרכה ועזרה מקצועית. האחריות שמוטלת על כתפינו כהורים היא חשובה מאין כמוה.
