מה עושים כשהילד לא רוצה להתחפש?

חג פורים מגיע. אנחנו ההורים מלאים בהתרגשות, מצפים לראות את הילד מחופש בתחפושת שבחר.

ישנם ילדים שמתחרטים, ומסרבים בתוקף להתחפש. תגובות ההורים במקרה זה עשויות להיות שונות. יהיו הורים שיוותרו על התחפושת, לעומתם יהיו כאלה שילחצו על הילד להתחפש.

חג פורים הוא חג שמח. התמונות של הילדים שלנו מחופשים מחזירות אותנו לילדות שלנו, והורים רבים נהנים להעלות תמונות של הילדים מחופשים בפייסבוק ובאינסטגרם, מחכים לתגובות משמחות וללייקים.

אז איך רצוי לנהוג כאשר הילד שלכם מסרב לקחת חלק בחגיגות פורים או להתחפש?

 כדי להבין איך הילד חושב ומבין את מהות ההתחפשות, נחזור לגיל שנתיים. זהו הגיל שבו ילדים מבינים, שיש דבר כזה שנקרא תחפושת, שכן לפני גיל זה, אנו מחפשים את הילד בעיקר למען עצמנו ולמען סבא וסבתא והמשפחה. מבחינה התפתחותית, בגיל שנתיים, מושג העצמי עדיין לא מגובש, והילד אינו מסוגל להבין שהוא נשאר הוא עצמו בתחפושת.

בהמשך, בגיל שלוש בערך, ילדים נהנים להתחפש, ולא רק בפורים. זו הדרך שלהם לבטא פנטזיות ומשאלות, ולייחס לעצמם תכונות המסייעות בהתמודדות עם פחדים, המאופיינים בגילאים הללו. בשלב זה, הילד מראה ניצנים של חשיבה סמלית, המאפשרת לו לדמיין ולייצג מצבים במקום להגיב למה שהוא קולט באמצעות החושים.

בגיל שש החשיבה הופכת מורכבת יותר, הגיונית ונאמנה יותר לחוקי המציאות. הילד מפנים נורמות חברתיות, ודפוסים שהחברה מכתיבה. התחפשות בשלב זה מאפשרת לו להפוך לכמה ימים או שעות לאדם אחר, ולבטא קונפליקטים התפתחותיים, להגשים פנטזיות ומשאלות לב.

אצל ילדי הגן, התחפושת משקפת את העולם הפנימי, הפנטזיה, ואת עולם החי, בעוד שאצל ילדי בית הספר היסודי, בולט המרכיב החברתי. הם עסוקים בנראות התחפושת שלהם ואיך היא תיתפס בעיני בני גילם.

לעתים בעזרת התחפושת הילד מבטא בעצמו חלקים שהוא לא מעז לבטא בחיי היומיום. למשל, ילד ותרן יבחר בתחפושת המדגישה תוקפנות או כוח. בנים עשויים לבחור להפוך לגיבורי על, ובנות יבחרו להיות מלכות.

 בחלק מהמקרים, ילדים עשויים לסרב להתחפש, כאשר יש להם קושי בוויסות חושי. המגע של התחפושת, והאיפור על הפנים, נחווים כלא נעימים, וכך גם הרגישות לרעש הרב במהלך המסיבות והאירועים. בנוסף, קיים גם חשש של אובדן הזהות, במקרה והאישיות לא מספיק מאורגנת ומגובשת, הרי שהתחפשות נתפסת כחוויה מאיימת מעוררת חרדה. ישנם ילדים המתקשים להבין בין מציאות ודמיון.

התחפושת למעשה מאפשרת לנו להיות מישהו אחר ליום אחד.  זו עשויה להיות דמות שהילד רוצה להזדהות אתה, או מסתקרן, איך הוא ייראה בה, ואפילו ייתכן כי הוא מפחד ממנה ורוצה להתגבר על הפחד.

ישנם לא מעט ילדים שלא ירצו להתחפש בכלל. אלה יהיו הילדים שלא מרגישים בנוח להחליף את זהותם.

חשוב שהורה יכבד את רצון הילד, שהרי אם נשאל הורה איזה ילד הוא רוצה, הוא יאמר ילד שחושב בצורה עצמאית, ילד שיש לו גבולות ויש משמעות למילים, ורצונות שלו. מכאן, שאין סיבה שהילד יסבול, כדי שאנחנו נהיה מרוצים.

להכין את הילד מראש

כל הורה מיטיב להכיר את הילד שלו, ואם הורה מזהה קושי, הרי שיש  צורך בהכנה. ראשית, נשים סל תחפושות בחדר הילדים. אפשר להתחיל עם פריט אחד, ולתת לילד אפשרות לבחור ללבוש אותו. 

כשבועיים לפני פורים נבחר ביחד עם הילד את התחפושת. אפשר גם  ללבוש אותה, להצטלם אתה , ואף להתפעל עם הילד ביחד מהמראה החדש שניבט מהמראה. 

נקודה נוספת חשובה היא לבחור תחפושת שלא תעמיס על הילד אביזרים. לילה לפני החגיגה בגן, נספר לילד מה עומד להתרחש בבוקר של מסיבת פורים.  בבוקר מומלץ לספר לילד כי היום  גם החברים שלו יגיעו מחופשים, והוא יוכל לשחק כמו ששיחק בבית.

אם הילד עדיין לא רוצה להתחפש, אפשר להסתפק בפריט אחד או שניים, כמו כובע, גלימה או שרביט.

מומלץ לא להשקיע בגילאים הצעירים בתחפושות יקרות, שכן אם הילד יתחרט ולא ירצה להתחפש, הרי שפריט אחד יעזור לו להשתלב, ולא יהיה צורך בכל התחפושת

הורה שמזהה קושי מתמשך מדי שנה, וכן קיימות התנהגויות נוספות כמו חרדה והיצמדות למוכר ולידוע, ייתכן שיש צורך לפנות לאיש מקצוע.

 אם ניסינו דרכים שונות, ועדיין לא הצלחנו  לגרום לילדנו לשתף פעולה, והוא מסרב להתחפש, חשוב שלא נגיע   לגן זועפים וכעוסים, כדי לא לגרום לו להרגיש רע עם עצמו ואשם. נזכור שזהו חג שאמור להסב הנאה ושמחה.

זכרו, לתגובה שלכם יש השפעה עצומה על הילד. ההבנה כי זו לא חובה להתחפש, אלא חוויה מהנה, תאפשר לילד להינות מהג עם פחות לחצים ופחדים.

מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

נעים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב