הפרעת קשב

הפרעת קשב מוגדרת בספר האבחנות של החברה האמריקאית לפסיכיאטריה. ההפרעה כוללת שתי תחומים, ליקוי בקשב, והתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיביות.

ההגדרה כוללת  מספר תנאים, וקיום של שישה או יותר מהסימפטומים הבאים במסתבר, בתחומים של חוסר קשב, או היפראקטיביות, ואימפולסיביות, אשר התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים, בצורה שהיא לא הסתגלותית, ולא תואמת את רמת ההתפתחות.

המדדים מתחלקים לשלושה קבוצות, חוסר קשב, היפראקטיביות, ואימפולסיביות.

הפרעת הקשב, הינה גנטית. קיימת סבירות של 75% שההפרעה תעבור מאחד ההורים, או משניהם. היא מלווה את האדם במשך כול החיים, ויש לה ביטויים רבים בתחומים רבים.

ההפרעה הזאת, היא הפרעה שקופה, מה שאומר שלא רואים אותה. בחלק מהמקרים מתלוות,  לקויות למידה והיפר אקטיביות,  ובחלק מהפרעות הקשב אין מרכיב של  בהיפר אקטיביות.

בקרב ההורים קיימת הפנטזיה, של הילד המושלם. למעשה, יש את הילד הדמיוני האידיאלי. 

במקרים רבים, כבר לפני שהתינוק נולד, יש ממנו צפייה, מן תיק משימות, למשל, בת שהגיעה אחרי בנים, או תינוק שמגיע אחרי טיפולים.

ככול שהילד דומה לתינוק הדמיוני, תהיה השלמה קצרה יותר, לתינוק הקונקרטי. לעומת המקרים, בהם קיים פער שכדי לצמצם אותו, נדרש תהליך של התמודדות. ההורים צריכים להכיר בעובדה,  ולהשלים בקיומה. במקרים רבים, שילד עם הפרעת קשב, לא דומה לתינוק הדמיוני, נדרש תהליך של  הכרות, התמודדות, קבלה, והשלמה.

התקשרות בין ילד להורה על פי  התיאוריה של ג'ון בולבי, הוא קשר ראשוני רגשי, ועמוק, הנוצר בין התינוק, לדמות שמטפלת בו

לקשר יש השפעה מכרעת, על התפתחות הילד לאורך החיים. הנחת היסוד היא, שאם התינוק מקבל את הטיפול הטוב ביותר, שהוא עקבי זמין ורגיש, נבנית לו תחושת בטחון, בדמות המטפלת, ובעולם.

התינוק מפנים את ההורה. בייצוג ההורה, ונוצרת סכמה הורית. בשלב הבא, הילד משתמש בסכמה זו להרגעות.

חשוב לזכור, שלכול ילד יש טמפרמנט, כלומר מזג. זהו הטבע המולד של התינוק.

קיימים מספר מאפייני טמפרמנט. הראשון בהם הוא,  רמת הפעילות הכוללת את רמת התנועה, שבה נמצא הילד. מדובר בשעון הביולוגי הכולל, את רמת הסדירות, והקצביות של פעולות היום יום, שינה, צרכים, אכילה. מרכיב שני, הוא התקרבות או הימנעות, מול גירוי חדש שפירושו, הסתגלות לסביבה חדשה. כמו כן, מדובר במצב הרוח של הילד, האם הוא חייכן? ילד שבע רצון, או בכיין? כמו כן, קיים וויסות קשב. מדובר ברגישות, לבד או לרעש, מה שגורם לאי נוחות, ואף למצוקה.  מרכיב נוסף הוא, טווח הקשב, וההתמדה. במאפיין זה מדובר, בכמה הילד יכול להתמיד סביב משימה גם שקשה לו. האחרון שבהם הוא, עוצמת וויסות התגובה, והמשך שלה, לדוגמה, ילד שיבכה או יצחק מכול הלב, או ילד שמחייך קלות, או בוכה קלות.

מחקרים הראו, שילדים, שבהמשך החיים שלהם, אובחנו כסובלים מקשיי קשב, וקשיי למידה, היו בינקות שלהם, תינוקות קשיי מזג, או תינוקות שמתחממים לאט. במושג זה, אנו מדברים על תינוקות, שזקוקים לזמן כדי להתרגל לאנשים, וגירויים. תינוקות אלה מתקשים לחוות את העולם, כמקום בטוח.

תינוקות אלה, יוצרים אתגרים להורה. לילד  כזה יתקשה להירדם, והוא רגיש לרעשים. ההורה חווה קושי, להרגיע את הילד, וזה מחליש, ומתיש את ההורה, ויוצר תנודות ברמת ההשקעה.

הורה שלא מודע לקושי, מסתובב עם החוויה, שהוא לא מצליח להיות הורה מספק, וכן עם התחושה, שהוא הורה לא מספיק טוב, כי הרי הורים אחרים מצליחים, ולמרבה הצער בדרך זו, מתחזקים רגשות האשם.

היות וזו הפרעה תורשתית, הרי שכאשר ההורה בעצמו לקוי, הרצון לפצות את הילד, יוצר הורות לא יעילה, שכן במקרים רבים, ההורה עצמו נזכר בחוויות העבר, ורוצה לגונן על הילד.

בתהליך האימון האישי, ובהדרכה ההורית, אני מראה להורה את נקודות החוזק הקיימות בו, וגם את אלה הקיימות בילד.

לקות הלמידה, אף היא, משפיעה על ההורות, וזה בא לידי ביטוי, ביום יום. שאלות כמו, איך אני יוצר סדר יום, מנהל בית, ותקציב, וכן התייחסות לדרך בה אני מגיב, שאם אני בעצמי אימפולסיבי, עוצמת התגובה שלי תהיה חזקה.

מרכיב נוסף שיש לקחת בחשבון, הוא העדר התאמה בטמפרמנט, בין הורה לילד.

אם לדוגמה, ההורה הוא פעלתן, ומתקתק, והילד הוא איטי, הרי שיש לתת להורה כלים, כדי להגמיש אותו, וללכת לעבר הילד, אם למשל ההורה נדרש להעיר ילד איטי בבוקר, הרי שיקדם את זמן ההשכמה, עם הקניית חווית הצלחה, וחשיבה מדורגת. בדרך זו, נוכל לעזור להורה, להגיע לאיזון.

מכאן עולה, שהדבר הכי חשוב, לו זקוקים הורים, הוא ידע. ראשית, הכרה בקשיים  והבנתם כמו גם, איך הם באים לביטוי. ההכרה שהילד לא עושה בכוונה, אלא שיש להפרעה בסיס נוירולוגי, גם היא חשובה. בשלב זה של התהליך, תתאפשר התגייסות ומציאת דרכי פעולה. ההורה יהפוך להיות גורם מתווך, ההורות תהיה מותאמת, ומדויקת לילד. אם לדוגמה, לילד יש בעיית התארגנות, אני אעזור לו עם ארגון התיק.

כמן כן, שמירה על רוטינות משפחתיות שתעזור לילד במעברים, וביצירת הרגלים, מה שיוביל לעליה בעצמאות, ואוטונומיה, כמו כן נלמד את הילד, סנגור עצמי.

חשוב לזכור, כי כשיש קושי, עלינו לעשות את הצעד הראשון, לקבל עזרה, וזה יעשה על ידי איש מקצוע, ראשית, רופא שיאבחן את הפרעה, ובהמשך הדרכת הורים, ואימון להורה ולילד, כדי לשפר את התקשורת עם הילד, וליצור חווית הורות מעצימה, ומותאמת לילד על פי הצרכים שלו.     

מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

עים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב