איך לעבור בכייף את ליל הסדר עם ילדים עם הפרעות קשב

 השנה ערב ליל הסדר יהיה מאתגר במיוחד. הילדים שוהים בבית מזה זמן רב. היות ואין אפשרות לחגוג עם המשפחה המורחבת, ניאלץ לחגוג רק בקרב המשפחה המצומצמת.

לא ככה דימיינו חופש, ועוד בדיוק בחג שבו אנו חוגגים את היותינו בני חורין. אבל בידינו נמצאת ההחלטה אם להרגיש ממורמרים מהמצב שנכפה עלינו, ולחכות בקוצר רוח שהתקופה הזו תחלוף, או לחילופין, ליהנות מהמצב הנוכחי. ליהנות מהכאן והעכשיו שיש לנו, שזימן לנו חגיגה אינטימית וגיבוש המשפחה המצומצמת.

הפעם יש לנו את האפשרות לתכנן את ליל הסדר איך שבא לנו, להיות יצירתיים. הפעם נוכל להוציא לפועל את כל הרעיונות לליל הסדר שתמיד רצינו ואף פעם לא יכולנו, כי תמיד היה צריך להתחשב במישהו.

כידוע, ילדים עם הפרעות קשב הם ילדים מאוד תוססים, והם נוטים להשתעמם מהר. בערב ליל הסדר כפי שחגגנו עד כה, הם לרוב מתקשים לשבת לפרקי זמן ממושכים, וחלקם אף לפרק זמן קצרים. אנחנו מצדנו מתכננים, טורחים ועומלים, והם ל משתפים פעולה, מה שעלול לאכזב אותנו ולגרום לנו להרגיש שאנחנו לא הורים מספיק טובים, שלא הצלחנו במשימות הגידול שלהם.

חשוב לזכור כי המחשבה הזאת שגויה לחלוטין.    בימים אלה אנו מגיעים לערב ליל הסדר עם פחות אנרגיה מכפי שיש לנו בשגרה, וכך גם הילדים, מה שמשפיע על הסבלנות שלנו.  

אבל העובדה שנחגוג לבד את הסדר, ללא המשפחה המורחבת, יש בה גם יתרון. כהורים   לילד מאותגר קשב, הפעם הדודה, שתמיד מרימה גבה כאשר הילד שלנו מפריע, לא תהיה שם להעיר ולגרום לנו להרגיש לא בנוח, ולכן זה הזמן ליהנות מהם, ולקבוע גבולות חדשים בסדר, כאלה שיתאימו למשפחה המצומצמת שלנו.

 השאלה היא, אם כן, איך נפעל נכון כדי ליצור ערב פסח באווירה נעימה ולא מתוחה, שלוקחת בחשבון את הקשיים של הילדים שלנו?

הנושא של שיתוף הילדים בתכנון ובביצוע ערב ליל הסדר חשוב ביותר. כדי שהם ירגישו משמעותיים, יש לתת להם תפקידים על פי הגיל שלהם, היכולות שלהם, רמת ההתעניינות שלהם והרצון שלהם לפניות שותפים. ילד אחד יכול לערוך שולחן, ילד אחר יכול לעזור בהכנת המאכלים. ילדים קטנים יכולים גם לקשט את השולחן ולצייר ציורים לפסח שנוכל לתלות על הקירות מול השולחן.

 אם ילדכם  תנועתי יתר על המידה, דאגו לייצר תנועה בסדר, כמו לבקש ממנו להיות המלצר במהלך הארוחה, או לסייע מדי פעם להביא דברים לשולחן.

לחילופין, עשו מדי פעם הפסקות של שיחה שלא קשורה להגדה, זה משחרר קצת מהלחץ של הנושא המרכזי ומאפשר הזדמנות לפטפט ולצחוק. זכרו כי המטרה היא שיהיה להם ולנו נעים, ולכן חשוב לשמור על נועם ונינוחות.  

כדי שהילדים ירצו לשתף פעולה, עלינו לעודד את העשייה שלהם, ולהחמיא להם שהם מצליחים, גם אם ההצלחה או ההישג לא מושלמים. ההתייחסות למאמץ תגרום להם להמשיך לרצות לשתף פעולה. אם דברים לא מסתדרים כמו שרציתם, כדאי לזכור שכל דבר יכול להיעשות גם בדרך אחרת, כאן יש צורך בגמישות מחשבתית.

עוד טכניקה שאני מוצאת אפקטיבית במיוחד היא דיבור פנימי, כזה שמייצר מחשבות חיוביות, כמו: "הילד לא פועל נגדי אלא בעד עצמו". מחשבה כזו יכולה לעזור להורה להכיל את ההתנהגות של הילד כאשר היא לא בהלימה עם הרצונות שלו.

בנוסף יהיה זה יעיל לסכם עם בן הזוג שלכם מאילו התנהגויות אתם בוחרים להתעלם, ומתי אתם בוחרים להפעיל סמכות, תוך התמקדות במה שחשוב באמת.

למשל, נאפשר להם לצאת לפסקות קצרות   בקריאת ההגדה, ולדבר איתם על מה שמעניין אותם, אך לא נאפשר מריבות ליד השולחן ונגיב בהתאם.

 כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. בכל ילד שלנו יש את כולם. לעתים, הילד שלנו יגלה תמימות, לעתים יהיה שנון, מדי פעם ינהג ברשעות, ולעתים לא ישאל, אלא פשוט יבהה בנו, ואולי יקשיב.

קבלו את ילדכם כפי שהוא, וראו את התכונות הטובות שבו. בהזדמנות זו אוסיף לכם דיבר נוסף:

"אהבו את ילדיכם ללא תנאי". אל תאמרו: "אם הוא לא…. אז…."

חג שמח וחירות מהירה לכולנו




מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

עים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב