איך להתנהל עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא תקופה לא קלה למתבגרים ולהורים כאחד. הילד עובר שינויים ביולוגיים וקוגניטיביים משמעותיים. השינויים האלה משפיעים על היחסים שלו, קודם כל עם עצמו, ובהמשך עם בני גילו והוריו.

להיות הורה למתבגר זו משימה מאתגרת. שאלות הכרוכות בעצמאות ונפרדות עולות וצצות, ובעבור בני נוער עם הפרעות קשב וריכוז, אלה הן שאלות לא פשוטות.

במקרים רבים, הדאגה וההתערבות של ההורים מעיקה על המתבגרים, שמנסים בשלב זה של חייהם להגדיר את עצמם תוך גיבוש זהות עצמאית, ולעשות את הדברים בדרך שלהם.

לכן, שאלות של ההורים והתערבות, שהתקבלו בצורה חיובית בילדות, נתפסות בשלב זה של החיים כאיום המתפרש כ"לא סומכים עלי, לא מכבדים את היכולות שלי".

בגיל ההתבגרות חלים שינויים רבים לא רק אצל המתבגר, אלא גם בקרב ההורים. ההורים, בשלב בו הילד מגיע לגיל ההתבגרות, נמצאים לרוב בשלב אמצע החיים, ועוברים גם הם טלטלות והתמודדויות.

ככל שהילד מתבגר, להורים יש פחות שליטה על מעשיו. במקרים רבים הוא גם שוהה פחות בבית, וכאשר הוא בבית, הדלת שלו סגורה, כך שההורים פחות מכירים את החברים שלו ולאילו רעיונות והתנהגויות הוא נחשף.

על פי הערכות, 10% מהילדים בישראל סובלים מהפרעת קשב וריכוז.  

בעבר חשבו כי מדובר בהפרעה שנעלמת עם השנים, אך היום יודעים לומר כי מדובר בהפרעה שמלווה את הילדים לתקופת גיל ההתבגרות שלהם ותמשיך להתקיים גם כאשר יהיו מבוגרים.

ילד הסובל מהפרעת קשב יתקשה להשלים משימה כנדרש. בנוסף, יכולים להתווסף קשיים של אימפולסיביות והיפראקטיביות.

במקרים בהם הילד לא מאובחן בגיל צעיר, עלול להיווצר קושי לאבחן את ההפרעה, היות שמאפייני גיל ההתבגרות יכולים להיות דומים לאלה של הפרעת קשב.

היות שהפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים, גם התחום הלימודי מושפע. הדרישות הלימודיות בגילאים אלה עולות, וכך גם היקף החומר שאותו נדרש המתבגר ללמוד. הישיבה הממושכת בכיתה והעבודה הנדרשת בבית מכבידות מאוד, והן מהוות מוקד לעימותים בין המתבגר להוריו ולמערכת החינוכית.

באשר לתחום החברתי, ניתן לראות כי מתבגרים שסובלים מהפרעת קשב נוטים לאחר יותר, היות שאינם מעריכים את הזמנים בצורה נכונה, ואף נוטים לשכוח מחויבויות כלפי חבריהם.

בגיל הנעורים מתחילות להתפתח מערכות זוגיות, וגם בתחום היחסים הזוגיים עלולים להיווצר קשיים. 

מתבגר עם הפרעות קשב עלול להיות מוסח בקלות, מה שייראה אצל בן הזוג כחוסר עניין או כחוסר התייחסות, ויוביל לקשיים ומתחים בקשר. 

המרכיב האימפולסיבי בהפרעת קשב יכול להוביל להתפרצות שאינה הולמת את הסיטואציה, ולגרום לדחייה חברתית ולקשיים בתוך המסגרת החברתית, ואף במסגרת המשפחתית. במקרה וההתנהגות האימפולסיבית חוזרת על עצמה, על ההורים לבדוק עם הנער אם הוא מודע להתנהגות שלו ומסוגל לשלוט בה.

גם ברמה הרגשית ייתכנו קשיים, שכן זהו גיל שבו קבוצת השווים מאוד משמעותית, וברגע שהמתבגר ישווה את עצמו לסביבה הקרובה, הוא עלול להרגיש נחות בהשוואה לאחרים. תחושה קשה של כישלון עלולה להתעורר ואז ייפגע הדימוי העצמי של המתבגר, כמו גם תחושת הערך שלו, ואלה יובילו לחוסר ביטחון עצמי.

אכן, תקופה לא קלה היא גיל ההתבגרות, לרוב המתבגרים והוריהם. הרצון של הנער להיות עצמאי ולנסות דברים חדשים תוך "שבירת הכללים" מקשה על הרבה מההורים עם או בלי הפרעת קשב כאחד. 

מהם אם כן, האמצעים בהם ההורים צריכים לנקוט?

ראשית, לנהל תקשורת פתוחה, שפירושה לדבר על הקשיים שעולים מהפרעת הקשב. חשוב מאוד   להכיר בקשיים שההפרעה מייצרת, ולדעת לתת מענה לקשיים האלה. כמו כן, יש צורך "לדבר רגשות". תסכול ותחושה של חוסר אונים עלולים להגיע מהמתבגר וכן מההורה, מה שמוביל לשלב הבא, והוא לקחת אחריות על הקושי ולנהל אותו נכון. במקרים בהם אין כלים להתמודד, יש צורך לקבל עזרה מקצועית והדרכה.

התקשורת הפתוחה שאליה נכוון תכלול כבוד הדדי והעברת המסר בצורה מכובדת, שהמיקוד יהיה הקשבה. הנטייה הטבעית של הורים היא להשמיע יותר מאשר לשמוע, וחשוב להבין שיש צורך בהקשבה לרצונות, לצרכים ולדעות של הילדים המתבגרים. ההקשבה שלנו תעזור להם להיפתח אלינו, ולנו להכיר בצרכים שלהם ולדייק אותם.   

בחלק מהמקרים בהם קיימת הפרעת הקשב יהיה צורך בטיפול פסיכולוגי או במתן תרופה. במקרים כאלה כדאי לעזור בכל האמצעים שקיימים ברשותנו כדי לווסת את ההפרעה ולאפשר להם לתפקד בצורה שתיטיב עמם ביותר.

המסר הברור שנעביר להם הוא שאנו הכתובת במקרה של קושי.

תקשורת מקדמת תכלול שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה. אנו נדגים את השימוש בהתנהגויות אלה , שלומר נשתף אותם, כדי שהם יוכלו להרגיש נוח לעשות זאת.

המושג "ערוץ תקשורת" יבהיר לנו ההורים את התקשורת הרצויה. אנו ההורים נהיה רגישים ונזהה את ערוץ התקשורת שבו משדר לנו המתבגר. הערוצים עשויים להיות מגוונים, וביניהם יהיו הימנעות מבושה, הקשיבו לי, הצורך בוויכוח, הצורך בתמיכה וכן קבלת עזרה. ברגע שהורה יזהה את ערוץ התקשורת שבו משדר המתבגר, הוא יוכל לבצע הערכה ובחירה כיצד הכי נכון לפעול.

דרך זו תוביל את ההורים לקשר טוב ומאזן בין הדרך שלנו ההורים לבין הדרך של המתבגר, והרי המטרות שלנו זהות – שהמתבגר שלנו יצליח בלימודים, שיצליח חברתית, שיצליח בזוגיות שלו ושירגיש טוב עם עצמו, ושהוא מוצלח לא פחות מאחרים.

מרגישים שאתם צריכים עזרה, יעוץ פרטני בבעיות או שאלות שבוערות בכם?

אתם מוזמנים להתקשר אלי 050-9449130 או להשאיר פרטים בטופס ואשמח לשוחח עמכם

מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

עים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב