בימים אלה, כאשר העולם כולו תחת התקפת נגיף הקורונה, רבים מההורים מוצאים את עצמם מודאגים וחרדים, ולא יודעים איך לדבר עם הילדים שלהם על הסכנה החדשה שעלתה על הפרק.
הדיווחים בחדשות לא פוסקים. משרד הבריאות מטיל מגבלות שונות שמחמירות את האיסורים, כדי לעצור את התפשטות הנגיף. במצב זה להורים רבים יש קושי להסביר את המצב לילדים.
אז איך להסביר לילדים על הקורונה והשפעותיה?
הדבר הראשון שהורים צריכים לעשות הוא להסביר לילדים את הנושא, מבלי לגרום להם לפחד, שכן התגובה של ההורה משפיעה מאוד על תגובת הילד.
נתחיל בכך שנספר להם שיש נגיף שהתפרץ בסין וגורם לאנשים להיות חולים. יש להדגיש את העובדה, שהנגיף הוא חדש ולא מוכר, ולכן לומדים אותו בעולם, וימצאו לו טיפול, זה רק ייקח זמן.
חשוב גם לומר כי רוב החולים הם אנשים מבוגרים, וכן כי 98% מהאנשים מחלימים.
במקרה שההורה נשלח לבידוד, אנו נכין סרטון, שבו נסביר לילד שאמא או אבא אוהבים אותו, וכרגע הם לא יכולים להיות איתו. ההסבר יכלול גם את הפן הרפואי של הנגיף, לפי רמת ההבנה של הילד וגילו.
בסוף כל יום, מומלץ לשלוח ברכת לילה טוב, ואף לנהל שיחת וידאו במהלך היום. המסר שלנו אמור להיות שאנחנו חזקים, ושומרים על הבריאות שלנו.
לילדים בגיל צעיר אפשר להסביר על המערכת החיסונית, להסביר שהיא חזקה, והיא תנצח את הנגיף. אפשר לדבר במושגים של טוב שנלחם ברע כדי לקחת מושגים מעולמו של הילד.
לא פחות מהמסרים עצמם – חשוב לשדר אופטימיות. ספרו שיש משרד שאחראי על הבריאות של האנשים והוא מטפל בנושא, וכל העולם התגייס כדי למגר את הנגיף.
במקביל, יש לתת מקום לפחד ולא לבטל אותו, לכן חשוב להקשיב להם יותר מאשר להשמיע.
ככל הניתן, נסו לשמור על השגרה. גם אם אחד ההורים נמצא בבידוד, המשיכו בכל מה שניתן להתנהל כרגיל, ובמיוחד על מקלחת לפני השינה וסיפור.
ישנם בתים בהם הצריכה של החדשות בתקופה זו מוגברת. חשוב להקפיד על צריכת חדשות במינון סביר. אולי נדמה לנו שהילד עסוק במשחק או בטבלט ולא מאזין, אך ילדים שומעים אותנו כל הזמן. ממחקרים עולה שילדים מפתחים יותר פחדים מצפייה בכתבות שליליות במהדורות החדשות מאשר מצפייה בסרט המכיל תכנים אלימים, שכן הילד מבין שזה קורה במציאות.
אם ילד נמצא בבידוד עם הוריו, כמובן שהוא לא בעונש: אפשר לבלות בכייף בצפייה בסרטים ובמשחקי מחשב . זכרו שמדובר במצב זמני.
ילדים עם הפרעות קשב
מחקרים מראים כי בין 15% ל-35% מהמאובחנים עם הפרעות קשב מתמודדים עם הפרעות חרדה לסוגיהן, מצב בו תחושת הפחד מוגברת מול סיטואציה או גירוי.
לכן עלינו לגלות משנה זהירות בתגובות שלנו כלפיהם, ולעקוב אחרי מצב רוחם, כדי להעניק להם תמיכה ועזרה במקרה של מצב רוח ירוד. ייתכן שהם זקוקים להתייחסות מיוחדת ויותר מכילה.
שתי תגובות שחשוב מאוד להימנע מהן: הראשונה – כעס על הילד על כך שהוא מפחד, ואז ביטול הפחד. והשנייה – הזדהות יתר עם הפחד של הילד. אם נזדהה, לא נוכל לסייע לו. נפגין כלפי הילד אמפתיה, לא נשפוט או נבקר, ונראה לו שיש לו על מי לסמוך.
בנוסף, נלמד את הילדים את כללי ההיגיינה להקטנת הסיכויים להידבקות בקורונה, וכמובן נקפיד עליהם בעצמנו כדי להוות דוגמא:
ראשית יש להקפיד על שטיפת ידיים במים וסבון למשך 20 שניות.
בנוסף, יש לכסות את הפה והאף בעת שיעול או עיטוש ולהשליך את הטישו מיד לאחר סיום השימוש.
במקרה של היעדר טישו, יש להתעטש למרפק ולא לכף היד כדי למנוע הדבקות של האחרים.
אם הילד אינו חש בטוב יש להשאירו בבית ולא לשלוח אותו למסגרת החינוכית או לחוג, למניעת הדבקה של אחרים.
אם נשמור על קור רוח, נקפיד על הכללים ונשמש דוגמה לילדינו, נעבור את התקופה המותחת הזאת בשלום.