אונס קבוצתי

 תופעה שיש להוקיע מהחברה הישראלית

"ההיא," הבחורה מגן העיר, שנאנסה באכזריות לפני שמונה שנים, כותבת לנערה מאילת, כדי לחזק אותה ומספרת לה "שיש חיים אחרי".  שתי הנערות עברו אונס מחריד, הנערה מגן העיר, הייתה בכיתה י"ב, שהאירוע התרחש.   

 בעשורים  האחרונים, מחקרים בעולם, מצאו כי בין ל10% ל 30% מהתקיפות המיניות, הינן קבוצתיות.

 

ביום חמישי האחרון, המשטרה עצרה גבר נוסף המעורב באונס קבוצתי של נערה בת 16 מאשקלון, ששהתה במלון בים האדום. הפעם החשד לאונס עורר תגובות סוערות, גם במערכת הפוליטית.

חברת הכנסת איילת שקד כתבה, "הרבה זמן לא קרה לי, שממש התקשיתי לישון בלילה". זהו פשע מזעזע, שמעיד על פשיטת רגל מוסרית של החברה הישראלית.

 

ארגונים רבים בארץ, הודיעו כי לא לעבור על האירוע, לסדר היום.  לאחר המקרה, הם טענו שלא ניתן לשתוק לאחר המקרה. הם טענו, שלא מדובר במקרה יחיד, אלא במקרים נוספים, כמו זה שבאיי נאפה, וכן בפרשת הכדורגלנים.

אונס קבוצתי, מוגדר כאונס המתבצע על ידי שני גברים או יותר, הנוכחים במקום, מסייעים לו ומעודדים אותו.

לאורך כול ההיסטוריה, התרחשו מעשי אונס של קבוצות גברים, בקבוצות נשים.  

אונס קבוצתי, הפך לכלי אלימות, נגד עמים שלמים, דרך לגרום לדמורליזציה של בני העם, האויב.

 למרבית הצער, מעט מחקרים, הוקדשו לאונס קבוצתי, בעתות שלום ובחיי היום יום.

בתקופתנו, בדיני עונשין של מדינות רבות, כולל ישראל, אין סעיף עונשין נפרד, לאונס קבוצתי.

אונס, הוא אחד הפשעים הפחות מדווחים. רק כעשרים אחוזים מהנשים, שפונות למרכזי סיוע, נפגעות תקיפה מינית, בוחרות להגיש תלונה.

 וחמור מכך, מרבית מקרי האונס, אינם מדווחים לרשויות, בשל תחושת הביזוי העצמי של הקורבן, פחדים, והאשמה עצמית, שמונעת ממנו להתנהל באופן שקול ומאוזן, אלא גורמת לו להישאר בעמדת הקורבן. 

בתסריט אופייני לאונס, קיימים ארבעה אלמנטים רציונליזציה, מציצנות, אלכוהול, ופורנוגרפיה.

בתסריט זה, לאחר שהקורבן משתמש בכמויות גדולות של אלכוהול, וסמים, היא אינה מודעת, ששכנוע ידידותי של בחורים, היא תקיפה מינית מתוכננת.

כאשר היא מבינה את המצב הקשה, הבלבול מתחלף בפחד, ובפאניקה, והמלטות הופכת להיות בלתי אפשרית. הנפגעת אינה מסוגלת למחות, או שמחאותיה זוכות להתעלמות, והיא נאנסת.

במהלך האירוע, הגברים עוברים תהליך של רציונליזציה לאירוע. הם משכנעים את עצמם, שהתקלות מינית הפגישה אותם כאחים. הם אינם מחשיבים את התנהגותם כאונס. במוחם, הם עוסקים ביחסי מין, עם שותפה מעניינת ושיכורה, שהרי הם חושבים לעצמם, "היא חיפשה את זה. "

מציצנות, אף היא חלק מהאונס. יתכנו מקרים רבים, בהם גברים אינה מעורבים, אך הם יצפו במעשה, תוך צילום או עידוד.

חשוב לזכור, כי לאלכוהול יש תפקיד מכריע באונס.  הוא מכין את הבמה, בכך שהוא מפחית מעצורים, ועוזר לתרץ את ההתנהגות המתעללת. בנוסף, הוא מחליש את יכולת האישה לאמוד את הסכנה ולהתגונן.

  גם הפורנוגרפיה נכנסת לתמונה, שכן היא נותנת לגיטימציה להשתמש באישה כאובייקט.

העמדה המסורתית, מייצגת את ההשקפה שלגברים קיום יחסי מין תכופים עם בנות זוג רבות, ללא אינטימיות מאשרת את גבריותם.

בעוד שנשים המודות בפעילות מינית, נתפסות כ"זונות" ולעומתם גברים פעילים מינית נתפסים כ"כלי" ו"תותח".

תפיסה זו, מעודדת בנים להפעיל לחץ על בנות, לקיים יחסי מין, גם שהן אינן מעוניינות בכך.

חוקרים מצאו, שחלק מהבנים מחזיקים מוסר כפול. מצד אחד, יש להם חברה קבועה ונאמנות מינית. אך בנוסף, יש להם נערה זולה, שכולם מקיימים עימם יחסים כמו בשיר של שלמה ארצי, "שישה היינו שישה …לא סופרים את ההיא  שעשתה לנו ביד"

למרבה הצער, נראה כי כחברה איבדנו רסן, שכן גדל כאן דור, שמתעד את עצמו בתסריטים, שייצר בהשראת הפורנוגרפיה ברשת.

במחקר שנערך בישראל בקרב בני נוער, נמצא קשר בין צריכה מרובה של פורנוגרפיה, לבין ההנחה שמין סידרתי הוא לגיטימי מה שמוביל  לגילוי חוסר הבנה מוחלט, לגבי הפסול שבדבר.

הדור שלנו, צריך תווך של ההורים, ומערכת החינוך, שכן גילוי המיניות בגיל ההתבגרות בשילוב אלכוהול, סמים, ולחץ חברתי, עלול ליצור סיטואציות של יחסים, ומגע מיני, שאינו מיטיב, ומהווה אקט אלים לכול דבר.

הצעירים עדים להתייחסות סלחנית,  מרשויות המדינה, לפגיעה ואלימות מינית, פיסית, ורגשית כלפי נשים ונערות.

צריך ללמד בני נוער, מהי זוגיות מיטבית, ואיך להימנע מיחסים פוגעניים.

יהיה נכון לומר, שהחינוך מתחיל בבית, יהיה נכון לטעון שגם  למערכת החינוך יש יכולת להשפיע ולשנות, שכן הם שוהים 12 שנה במוסדות חינוך. לכן תוכנית הלימודים, צריכה לא רק ללמד מקצועות כמו, אנגלית, ומתמטיקה, אלא על תקשורת מקרבת ובריאה, ראית האחר, והצבת גבולות.  יש להשקיע בחינוך והדרכת נוער לבניית מערכות יחסים מכבדות, הכוללות את הצגת תחלואי הפורנוגרפיה.

 

היכולת להבין את האחר, ולחשוב על עולמו הפנימי של האחר, כמו גם לגלות אמפטיה, הם המרכיבים שדרושים כדי לנהל שיח, שימנע ממקרים קשים אלה להתרחש.  

 

 

מוזמנים להתקשר

050-9449130