מהו מטפל טוב?

מה הכי חשוב בטיפול?

איך לבחור את המטפל הטוב?

הכול מתחיל במערכת יחסים, כמו במערכות יחסים אחרות, בכימיה בין מטפל למטופל.

כאשר אדם מגיע לטיפול זוגי, או אדם מגיע לטיפול אישי, הוא קודם כול צריך, שיסתכלו עליו בעיניים טובות, ושלא ישפטו אותו.

בטיפול, האדם הופך להיות פגיע. יש פה חשיפה עצמית מול המטפל, ולכן חשוב שיהיה אימון. יש ליצור מרחב בטוח, שבו המטופל יחוש מוגן, בטוח נתמך, ומוכל.

לזרוק לאדם את האמת בפנים, זו לא האסטרטגיה שאליה אני מכוונת. האמת תאמר בצורה מכבדת ומכילה, תוך התייחסות למקור הכאב.

 

מטפל טוב יודע, ששנוי הוא דבר שקשה לביצוע, ולכן אנשים מתקשים לעשות שינוי, כי הם צריכים לגעת בפצע, שהוא כואב,  וזה נתפס בעיניהם כמסוכן מדי, ואפילו בלתי אפשרי.

חשוב לזכור, שהפצעים שאנו נושאים אתנו, הם נפשיים ורגשיים, ובמקרה הזה הם כוללים את התחושה, שאני לא מספיק טוב, שאני לא שווה, יש הרבה ביקורת עצמית, ורגשות אשמה.

 

זיהוי מקור הפחד  לשינוי, חשוב ביותר ללא שיפוט, תוך מתן אישור לתחושות העולות.

מטפל טוב, גם יתחשב בקצב, וביכולת של המטופל, להכיל את הכאב.

 והכי חשוב, שיגע בפצע באהבה.

ולמה הדגש הוא על אהבה?

 כי לאהבה יש כוח ריפוי, היא תעזור לנו לראות את הילד שבנו היא תלטף היא רגישה, ועוטפת, היא סבלנית, ומכילה, מאפשרת, ותומכת.

המטפל הטוב, יניח יד רכה, ואוהבת על הפצע של האדם מולו, ולא יפעיל לחץ.

אז מה זאת האהבה, שאני נותנת ?

היא כוללת את המילים, שאני אומרת, את התקשורת שלי, את החיבור שלי  לשפת הגוף של המטופל, לנשימה שלו.

אמירה של הדברים בצורה אמפטית

אותה אהבה, שלא הייתה שם, תגיע היום, מהמטופל לעצמו.

יש שני מושגים שכדאי להכיר,

הורה מטיב – ההורה שאני לעצמי היום, לילד שבי.

הורה מופנם-ההורה שהיה לי בילדות.

במסגרת הלימודים שלי,  אחת המרצות ציירה על הלוח ציור של נעליים, ואמרה  את המשפט הבא לגבי אמפטיה.

כדי להבין מה המטופל מרגיש, יש לנעול את הנעלים שלו, לעשות איתן סיבוב, לבדוק היכן הן לוחצות? היכן מרגיש נוח? האם הן כבדות? או שאפשר לרוץ,  ואז לחלוץ אותן ולחזור ולהמשיך לטפל.

בדרך זו, נתחיל להבין את עולם המטופל, ולעבוד אתו בצורה נכונה, ומיטיבה.

אני אהיה באמפטיה לסבל שלו, לא בהזדהות.

אני אבין את הכאב שלו.  

 

 

 

מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

עים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב