מה עושים שהילד לא רוצה ללמוד?

הורים רבים שומעים בבית לא מעט אמירות כמו: "אין לי כח להכין שיעורים", "לא רוצה ללכת לבית הספר", "אין לי כח ללמוד למבחן". אמירות אלו עלולות לעורר אצלם תחושות כמו עצב, כישלון וחוסר אונים, שכן הם לא יודעים איך לגרום לילד ללמוד.

וירוס הקורונה הביא להחמרת המצב אצל ילדים שמתקשים בלמידה, מכיוון שילדים עם הפרעות קשב וקשיי למידה יצאו מהשגרה של בית הספר, ובמקרים רבים השיעורים המקוונים לא הצליחו לייצר בעבורם מסגרת יציבה דיה, שכן השיעורים המקוונים דורשים משמעת עצמית והנעה פנימית, ואלה הם מרכיבים שבמקרים רבים חסרים להם.

מספר לא מבוטל של הורים מוצאים את עצמם יושבים ומכינים שיעורים עם הילדים שלהם, וכשיש יותר מילד אחד שצריך עזרה, המצב הולך ומסתבך.

חשוב לזכור כי כשילד לא רוצה ללמוד, מסתתרת לכך סיבה, ותפקידנו כהורים לערוך בירור ולהעלות את הסיבות לחוסר הרצון ללמוד. ויתור על מציאת הגורם לקשיים עלול לגרום לנזק לטווח הארוך, כמו תחושת כישלון שהילד יפתח או אמונה שאין לו את היכולת להצליח, מה שיוביל לתחושת ערך נמוכה.

הדרך הכי יעילה להתייחס לילד שמשמיע משפטים כאלה היא לא להיבהל. ראשית, צריך לקשיב למה שהילד רוצה להגיד, כדי להבין מה גורם לו לומר משפטים כאלה. החכמה היא למצוא את הדרך להעביר לו  את המסר שהלימודים חשובים לחיים, קודם כל על ידי מעשים – דוגמה אישית תעזור מאוד, ובנוסף באמצעות אמירות שיבהירו לו את חשיבות הלימודים.

 יהיו ילדים שיגידו לנו: "אני רוצה להיות שחקן אז אני לא צריך ללמוד". חשוב להסביר לילד כי בכל תחום בחיים צריך ללמוד. במשחק למשל צריך להכיר הרבה מחזות, לשם כך צריך לקרוא מחזות שנכתבים בשפה קשה. ובדרך כלל, בכל תחום שהוא יבחר בעתיד הוא עשוי להיתקל בקשיים ובמכשולים אותם הוא לא יבחר.

עם זאת, חשוב להסכים אתו, שאכן לימודים הם לא קלים, אך אנו לומדים להתגבר על הקשיים שלנו ולהתמודד איתם. ההתמודדות הזו תפתח אצל הילד חוסן נפשי. בנוסף, חשוב להזכיר לילד שלא כדאי לו לסגור אופציות לעתיד. ייתכן שעכשיו הוא חושב שלא ירצה לעבוד בתחום שדורש השכלה גבוהה, אולם ייתכן שבעתיד ישנה את דעתו וירצה לעבוד בתחום שדורש לימודי המשך או אפילו תואר.

ישנם מקרים שבהם התלמיד לקראת סיום לימודים בתקופת הבגרויות ומחליט כי הוא לא רוצה ללמוד חשוב ביותר במקרים כאלה, לגלות גמישות, ואם אין ברירה, אז לחשוב ביחד על מסגרת חלופית למערכת החינוך הרגילה, מוסד לימודי שיהווה בעבורו מסגרת שתמנע נשירה ואולי גם תאפשר לו לגשת לחלק מבחינות הבגרות.

אפשר ורצוי כמובן להעניק לילד עזרה מקצועית כמו שיעורים פרטיים, הוראה מתקנת וטיפולים שיענו על הצרכים שלו. אם מדובר בילד צעיר יותר, מגוון הטיפולים אף רחב יותר ואפשר לחזק אותו באמצעות ריפוי בעיסוק, שם יעבדו איתו על כישורי מוטוריקה עדינה ואפילו טיפול רגשי שעוזר לשחרר חסמים רגשיים ומעלה את הביטחון העצמי.

מאוד חשוב לא לעשות את הטעות, שהורים רבים עושים, כאשר הם מנסים לפתות את הילד במתנות וכסף על ציונים. הבעיה בשיטה הזאת היא שבטווח הקצר היא עשויה לעזור, אך בטווח הארוך השיטה הזאת תזיק, שכן היא לא מייצרת מוטיבציה פנימית. עוד שיטה לא יעילה שיש להימנע ממנה היא שימוש בחיזוקים שליליים ואיומים. גם במקרה הזה הם עשויים להשיג את התוצאה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הם ישניאו את הלימודים על הילד עוד יותר.

הפסיכולוג דור הררי מציג את המושג: "כח ההנעה הפנימי", וטוען שהוא קיים אצל אנשים שונים ברמות שונות.  ישנם אנשים שרמת המוטיבציה שלהם גבוהה, וישנם כאלה שצריך לדרבן  אותם. התפקיד שלנו כהורים הוא לדאוג שהמנוע הזה יעבוד.

החדשות הטובות הן שזה תלוי בנו, ובפעולות שבהן ננקוט.

ראשית, נגלה עניין בלימודים שלהם. המידע שהילד יספק לנו יעזור לנו להבין מה מעניין אותו ומה לא. בנוסף, נברר איך המורה מעביר את החומר, שכן ייתכן שהשיטה שבה המורה מלמד לא מתאימה לילד. אם נגלה שיש צורך במורה שיעביר את החומר בצורה שונה, נוכל להיעזר במורה פרטי שיעביר לילד את החומר שוב בצורה אחרת, ואולי אף יעשה הטרמה – כלומר לימוד החומר בטרם נלמד בכיתה, כאשר אז הילד מגיע לשיעור הכיתתי כאשר הוא כבר מכיר את החומר ומרגיש יותר ביטחון וגאווה.

עידוד יחזק את המנוע הפנימי בצורה משמעותית. נדחוף את הילד לעשייה, ונתנהג כלפיו בכבוד, גם אם הוא לא עומד בציפיות. נשתמש במילים מכבדות, ונבהיר לו שאהבתנו לא מותנית בהצלחה שלו.  הבעת  תחושת סיפוק וכבוד למאמץ שלו תעודד אותו להמשיך ולעבוד בחריצות.

התקשורת הפתוחה שנתנהל לפיה תוביל לשיתוף, ולהעברת המסר שאנחנו בעדו ומאמינים ביכולתו ללמוד.

אין לי ספק, כי אם ניצור סביבה בטוחה ויציבה שתספק הערכה, אהבה, חיזוקים ואף את הסקרנות שלהם בתחומי העניין שלהם, ולא רק בלמידה הפורמלית של בית ספר, אלא בדרך חווייתית כמו  טיול ולמידה בטבע, צפייה משותפת בסרט והליכה למוזיאונים (היום ברוב המוזיאונים יש הפעלות חווייתיות לילדים), ונעזור לילד לשחרר את הסקרנות הטבעית שיש לו לנושא שבו הוא מוצא עניין, הילד קרוב לוודאי ייהנה מהחוויה ומתשומת הלב והעניין שאנחנו מפגינים, וישתף אתנו פעולה. 

 ושוב נצלול חזרה לימי הקורונה, שהם ימים לא רגילים והלמידה לא פשוטה, במיוחד לאלה עם הפרעות הקשב. העצה שלי אליכם היא להתחבר לחוזקות של הילד, לעזור לו, לשבח ולעודד אותו.

 

הסגר שמחייב למידה מקוונת מציב אצלנו מצב חדש שקשה לכולם, אך הילדים רגילים למחשב, מה שמקל עליהם בשימוש בכלי למידה זה . אין סיבה לוותר על הלמידה לגמרי, אך הדרך לא תצלח אם ננהג בנוקשות. לכן תפקיד ההורים הוא למפות את הקשיים, להתייחס לצרכים הרגשיים של הילד, להקשיב ולתת מקום לפחדים  שעולים, ואז הילדים יהיו יותר פנויים ללמידה.    

מוזמנים להתקשר

050-9449130

Picture of ורד רחמן

ורד רחמן

עים מאוד – ורד רחמן. אני נשואה ואמא לשלושה. 

מזה 25 שנה אני מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים בהוראת אנגלית, עם התמחות בהפרעת קשב ולקויות למידה. 

משם המשכתי ללא לאות להדרכת הורים. ולא עצרתי שם, כי הבנתי שלפני שאנחנו הורים, אנחנו בני זוג, ומה שקורה בין בני הזוג משליך על ההורות. ולפני שאנחנו בני זוג, אנחנו פרט, כל אחד מגיע עם המזוודה האישית שלו. השאלה היא מה יש במזוודה הזאת? מה אנחנו סוחבים איתנו? האם זה משרת אותנו כבני זוג וכהורים?

בואו איתי ביחד ונעשה סדר בבלאגן. אני פה לתת לכם יד ולהגיע איתכם אל מה שחשוב לכם. לא אשקוט ולא אניח עד שנשיג את מה שאתם מייחלים לו. 

לפוסטים הבאים

הצטרפו לקהילה שלי

מוזמנים לעקוב