“זה לא אני אכלתי את השוקולד”. ילדים משקרים, זה טבעי ונורמלי. גם אנחנו כמבוגרים עושים זאת לפעמים.
לפני שתתחילו להרגיש שנכשלתם כהורים, כדאי להבין למה זה קורה, והכי חשוב – איך לפעול נכון.
במקרים רבים בהם אנו תופסים את הילד בשקר, אנו מרגישים כעס.
כאשר ילד משקר, אנו יכולים להבין שהוא טעה בדרך ההתמודדות בה בחר. מכאן, שתפקידנו כהורים הוא ללמד אותו לפתור את תסבוכת השקר בדרך המקדמת תקשורת.
במקרים רבים ילדים משקרים כדי למשוך תשומת לב. כאשר ילד אומר “סיימתי להתקלח” זה לא מרגש, ואנו ממשיכים בעיסוקינו. אבל כאשר הילד משקר, במקרים רבים הוא יזכה לתשומת לבנו שבה הוא חפץ, גם אם תשומת הלב שלילית.
במקרים אחרים ילדים משקרים כי הם יודעים שההורים יכעסו עליהם על דבר שעשו, והם מנסים להימנע מהסתבכות. למשל – כאשר הם לא ביצעו מטלה שהיו אמורים לבצע, ויודעים שיצטרכו לשאת בתוצאה. הרצון שלהם הוא להימנע מתוצאה זו, ולכן ישתמשו בשקר.
אז איך באמת נתמודד עם השקרים?
קודם כל נעשה הבחנה בין סוגי השקרים. האם מדובר בשקר שקשור להתנהגות מסוכנת או לא חוקית? במקרה כזה עלינו להגיב מיד. לעומת זאת, כאשר מדובר בשקרים שאינם מהווים בעיה מוסרית אקוטית, נשקול אם להגיב או לא.
חשוב ביותר להבין מדוע הילד משקר. יש לזהות מה מתרחש מתחת לפני השטח, ולהתמודד ביעילות עם המידע הזה. לדוגמא: אם ילד אומר “סיימתי להכין שיעורי בית” והוא משקר – נבדוק מה המניע שלו לשקר. אולי הוא מתעצל ומתחמק, אולי הוא מתקשה בחומר? אנו נגיב בהתאם למידע שהשקר יחשוף.
זכרו – לדבר בשקרים היא דרך שגויה, ולכן תפקידנו ללמד את הילדים לפעול בדרך אחרת. ועוד זכרו – הילד לא פועל נגדכם – הוא פועל לטובתו.
